1:1 ויקרא אל-משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר
1:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי-יקריב מכם קרבן ליהוה מן-הבהמה מן-הבקר ומן-הצאן תקריבו את-קרבנכם
1:3 אם-עלה קרבנו מן-הבקר זכר תמים יקריבנו אל-פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה
1:4 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו
1:5 ושחט את-בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את-הדם וזרקו את-הדם על-המזבח סביב אשר-פתח אהל מועד
1:6 והפשיט את-העלה ונתח אתה לנתחיה
1:7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על-המזבח וערכו עצים על-האש
1:8 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את-הראש ואת-הפדר על-העצים אשר על-האש אשר על-המזבח
1:9 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את-הכל המזבחה עלה אשה ריח-ניחוח ליהוה
1:10 ואם-מן-הצאן קרבנו מן-הכשבים או מן-העזים לעלה זכר תמים יקריבנו
1:11 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את-דמו על-המזבח סביב
1:12 ונתח אתו לנתחיו ואת-ראשו ואת-פדרו וערך הכהן אתם על-העצים אשר על-האש אשר על-המזבח
1:13 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את-הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה
1:14 ואם מן-העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן-התרים או מן-בני היונה את-קרבנו
1:15 והקריבו הכהן אל-המזבח ומלק את-ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח
1:16 והסיר את-מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל-מקום הדשן
1:17 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על-העצים אשר על-האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה
2:1 ונפש כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה
2:2 והביאה אל-בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל-לבנתה והקטיר הכהן את-אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
2:3 והנותרת מן-המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
2:4 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן
2:5 ואם-מנחה על-המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה
2:6 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא
2:7 ואם-מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה
2:8 והבאת את-המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל-הכהן והגישה אל-המזבח
2:9 והרים הכהן מן-המנחה את-אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
2:10 והנותרת מן-המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
2:11 כל-המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל-שאר וכל-דבש לא-תקטירו ממנו אשה ליהוה
2:12 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל-המזבח לא-יעלו לריח ניחח
2:13 וכל-קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל-קרבנך תקריב מלח
2:14 ואם-תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך
2:15 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא
2:16 והקטיר הכהן את-אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל-לבנתה אשה ליהוה
3:1 ואם-זבח שלמים קרבנו אם מן-הבקר הוא מקריב אם-זכר אם-נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה
3:2 וסמך ידו על-ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את-הדם על-המזבח סביב
3:3 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את-החלב המכסה את-הקרב ואת כל-החלב אשר על-הקרב
3:4 ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עלהן אשר על-הכסלים ואת-היתרת על-הכבד על-הכליות יסירנה
3:5 והקטירו אתו בני-אהרן המזבחה על-העלה אשר על-העצים אשר על-האש אשה ריח ניחח ליהוה
3:6 ואם-מן-הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו
3:7 אם-כשב הוא-מקריב את-קרבנו והקריב אתו לפני יהוה
3:8 וסמך את-ידו על-ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את-דמו על-המזבח סביב
3:9 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת-החלב המכסה את-הקרב ואת כל-החלב אשר על-הקרב
3:10 ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עלהן אשר על-הכסלים ואת-היתרת על-הכבד על-הכלית יסירנה
3:11 והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה
3:12 ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה
3:13 וסמך את-ידו על-ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את-דמו על-המזבח סביב
3:14 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את-החלב המכסה את-הקרב ואת כל-החלב אשר על-הקרב
3:15 ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עלהן אשר על-הכסלים ואת-היתרת על-הכבד על-הכלית יסירנה
3:16 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל-חלב ליהוה
3:17 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל-חלב וכל-דם לא תאכלו
4:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
4:2 דבר אל-בני ישראל לאמר נפש כי-תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה
4:3 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן-בקר תמים ליהוה לחטאת
4:4 והביא את-הפר אל-פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את-ידו על-ראש הפר ושחט את-הפר לפני יהוה
4:5 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל-אהל מועד
4:6 וטבל הכהן את-אצבעו בדם והזה מן-הדם שבע פעמים לפני יהוה את-פני פרכת הקדש
4:7 ונתן הכהן מן-הדם על-קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל-דם הפר ישפך אל-יסוד מזבח העלה אשר-פתח אהל מועד
4:8 ואת-כל-חלב פר החטאת ירים ממנו את-החלב המכסה על-הקרב ואת כל-החלב אשר על-הקרב
4:9 ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן אשר על-הכסלים ואת-היתרת על-הכבד על-הכליות יסירנה
4:10 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה
4:11 ואת-עור הפר ואת-כל-בשרו על-ראשו ועל-כרעיו וקרבו ופרשו
4:12 והוציא את-כל-הפר אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור אל-שפך הדשן ושרף אתו על-עצים באש על-שפך הדשן ישרף
4:13 ואם כל-עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל-מצות יהוה אשר לא-תעשינה ואשמו
4:14 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן-בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד
4:15 וסמכו זקני העדה את-ידיהם על-ראש הפר לפני יהוה ושחט את-הפר לפני יהוה
4:16 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל-אהל מועד
4:17 וטבל הכהן אצבעו מן-הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת
4:18 ומן-הדם יתן על-קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל-הדם ישפך אל-יסוד מזבח העלה אשר-פתח אהל מועד
4:19 ואת כל-חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה
4:20 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה-לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם
4:21 והוציא את-הפר אל-מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא
4:22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל-מצות יהוה אלהיו אשר לא-תעשינה בשגגה ואשם
4:23 או-הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את-קרבנו שעיר עזים זכר תמים
4:24 וסמך ידו על-ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר-ישחט את-העלה לפני יהוה חטאת הוא
4:25 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על-קרנת מזבח העלה ואת-דמו ישפך אל-יסוד מזבח העלה
4:26 ואת-כל-חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו
4:27 ואם-נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא-תעשינה ואשם
4:28 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על-חטאתו אשר חטא
4:29 וסמך את-ידו על ראש החטאת ושחט את-החטאת במקום העלה
4:30 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על-קרנת מזבח העלה ואת-כל-דמה ישפך אל-יסוד המזבח
4:31 ואת-כל-חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו
4:32 ואם-כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה
4:33 וסמך את-ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את-העלה
4:34 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על-קרנת מזבח העלה ואת-כל-דמה ישפך אל-יסוד המזבח
4:35 ואת-כל-חלבה יסיר כאשר יוסר חלב-הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על-חטאתו אשר-חטא ונסלח לו
5:1 ונפש כי-תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם-לוא יגיד ונשא עונו
5:2 או נפש אשר תגע בכל-דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם
5:3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם
5:4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא-ידע ואשם לאחת מאלה
5:5 והיה כי-יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה
5:6 והביא את-אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן-הצאן כשבה או-שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו
5:7 ואם-לא תגיע ידו די שה והביא את-אשמו אשר חטא שתי תרים או-שני בני-יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה
5:8 והביא אתם אל-הכהן והקריב את-אשר לחטאת ראשונה ומלק את-ראשו ממול ערפו ולא יבדיל
5:9 והזה מדם החטאת על-קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל-יסוד המזבח חטאת הוא
5:10 ואת-השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר-חטא ונסלח לו
5:11 ואם-לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני-יונה והביא את-קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא-ישים עליה שמן ולא-יתן עליה לבנה כי חטאת הוא
5:12 והביאה אל-הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את-אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא
5:13 וכפר עליו הכהן על-חטאתו אשר-חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה
5:14 וידבר יהוה אל-משה לאמר
5:15 נפש כי-תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את-אשמו ליהוה איל תמים מן-הצאן בערכך כסף-שקלים בשקל-הקדש לאשם
5:16 ואת אשר חטא מן-הקדש ישלם ואת-חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו
5:17 ואם-נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל-מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא-ידע ואשם ונשא עונו
5:18 והביא איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם אל-הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר-שגג והוא לא-ידע ונסלח לו
5:19 אשם הוא אשם אשם ליהוה
5:20 וידבר יהוה אל-משה לאמר
5:21 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או-בתשומת יד או בגזל או עשק את-עמיתו
5:22 או-מצא אבדה וכחש בה ונשבע על-שקר על-אחת מכל אשר-יעשה האדם לחטא בהנה
5:23 והיה כי-יחטא ואשם והשיב את-הגזלה אשר גזל או את-העשק אשר עשק או את-הפקדון אשר הפקד אתו או את-האבדה אשר מצא
5:24 או מכל אשר-ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו
5:25 ואת-אשמו יביא ליהוה איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם אל-הכהן
5:26 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על-אחת מכל אשר-יעשה לאשמה בה
6:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
6:2 צו את-אהרן ואת-בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על-המזבח כל-הלילה עד-הבקר ואש המזבח תוקד בו
6:3 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי-בד ילבש על-בשרו והרים את-הדשן אשר תאכל האש את-העלה על-המזבח ושמו אצל המזבח
6:4 ופשט את-בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את-הדשן אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור
6:5 והאש על-המזבח תוקד-בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים
6:6 אש תמיד תוקד על-המזבח לא תכבה
6:7 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני-אהרן לפני יהוה אל-פני המזבח
6:8 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל-הלבנה אשר על-המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה
6:9 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל-מועד יאכלוה
6:10 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם
6:11 כל-זכר בבני אהרן יאכלנה חק-עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר-יגע בהם יקדש
6:12 וידבר יהוה אל-משה לאמר
6:13 זה קרבן אהרן ובניו אשר-יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב
6:14 על-מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח-ניחח ליהוה
6:15 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק-עולם ליהוה כליל תקטר
6:16 וכל-מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
6:17 וידבר יהוה אל-משה לאמר
6:18 דבר אל-אהרן ואל-בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא
6:19 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד
6:20 כל אשר-יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על-הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש
6:21 וכלי-חרש אשר תבשל-בו ישבר ואם-בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים
6:22 כל-זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא
6:23 וכל-חטאת אשר יובא מדמה אל-אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף
7:1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
7:2 במקום אשר ישחטו את-העלה ישחטו את-האשם ואת-דמו יזרק על-המזבח סביב
7:3 ואת כל-חלבו יקריב ממנו את האליה ואת-החלב המכסה את-הקרב
7:4 ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן אשר על-הכסלים ואת-היתרת על-הכבד על-הכלית יסירנה
7:5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
7:6 כל-זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
7:7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר-בו לו יהיה
7:8 והכהן המקריב את-עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
7:9 וכל-מנחה אשר תאפה בתנור וכל-נעשה במרחשת ועל-מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
7:10 וכל-מנחה בלולה-בשמן וחרבה לכל-בני אהרן תהיה איש כאחיו
7:11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
7:12 אם על-תודה יקריבנו והקריב על-זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
7:13 על-חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על-זבח תודת שלמיו
7:14 והקריב ממנו אחד מכל-קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את-דם השלמים לו יהיה
7:15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא-יניח ממנו עד-בקר
7:16 ואם-נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את-זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
7:17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
7:18 ואם האכל יאכל מבשר-זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
7:19 והבשר אשר-יגע בכל-טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל-טהור יאכל בשר
7:20 והנפש אשר-תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
7:21 ונפש כי-תגע בכל-טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל-שקץ טמא ואכל מבשר-זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
7:22 וידבר יהוה אל-משה לאמר
7:23 דבר אל-בני ישראל לאמר כל-חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
7:24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל-מלאכה ואכל לא תאכלהו
7:25 כי כל-אכל חלב מן-הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
7:26 וכל-דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
7:27 כל-נפש אשר-תאכל כל-דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
7:28 וידבר יהוה אל-משה לאמר
7:29 דבר אל-בני ישראל לאמר המקריב את-זבח שלמיו ליהוה יביא את-קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
7:30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את-החלב על-החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
7:31 והקטיר הכהן את-החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
7:32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
7:33 המקריב את-דם השלמים ואת-החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
7:34 כי את-חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני-ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק-עולם מאת בני ישראל
7:35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
7:36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
7:37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
7:38 אשר צוה יהוה את-משה בהר סיני ביום צותו את-בני ישראל להקריב את-קרבניהם ליהוה במדבר סיני
8:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
8:2 קח את-אהרן ואת-בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות
8:3 ואת כל-העדה הקהל אל-פתח אהל מועד
8:4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל-פתח אהל מועד
8:5 ויאמר משה אל-העדה זה הדבר אשר-צוה יהוה לעשות
8:6 ויקרב משה את-אהרן ואת-בניו וירחץ אתם במים
8:7 ויתן עליו את-הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את-המעיל ויתן עליו את-האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו
8:8 וישם עליו את-החשן ויתן אל-החשן את-האורים ואת-התמים
8:9 וישם את-המצנפת על-ראשו וישם על-המצנפת אל-מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את-משה
8:10 ויקח משה את-שמן המשחה וימשח את-המשכן ואת-כל-אשר-בו ויקדש אתם
8:11 ויז ממנו על-המזבח שבע פעמים וימשח את-המזבח ואת-כל-כליו ואת-הכיר ואת-כנו לקדשם
8:12 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו
8:13 ויקרב משה את-בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את-משה
8:14 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש פר החטאת
8:15 וישחט ויקח משה את-הדם ויתן על-קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את-המזבח ואת-הדם יצק אל-יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו
8:16 ויקח את-כל-החלב אשר על-הקרב ואת יתרת הכבד ואת-שתי הכלית ואת-חלבהן ויקטר משה המזבחה
8:17 ואת-הפר ואת-ערו ואת-בשרו ואת-פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את-משה
8:18 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל
8:19 וישחט ויזרק משה את-הדם על-המזבח סביב
8:20 ואת-האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את-הראש ואת-הנתחים ואת-הפדר
8:21 ואת-הקרב ואת-הכרעים רחץ במים ויקטר משה את-כל-האיל המזבחה עלה הוא לריח-ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את-משה
8:22 ויקרב את-האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל
8:23 וישחט ויקח משה מדמו ויתן על-תנוך אזן-אהרן הימנית ועל-בהן ידו הימנית ועל-בהן רגלו הימנית
8:24 ויקרב את-בני אהרן ויתן משה מן-הדם על-תנוך אזנם הימנית ועל-בהן ידם הימנית ועל-בהן רגלם הימנית ויזרק משה את-הדם על-המזבח סביב
8:25 ויקח את-החלב ואת-האליה ואת-כל-החלב אשר על-הקרב ואת יתרת הכבד ואת-שתי הכלית ואת-חלבהן ואת שוק הימין
8:26 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על-החלבים ועל שוק הימין
8:27 ויתן את-הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה
8:28 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על-העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה
8:29 ויקח משה את-החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את-משה
8:30 ויקח משה משמן המשחה ומן-הדם אשר על-המזבח ויז על-אהרן על-בגדיו ועל-בניו ועל-בגדי בניו אתו ויקדש את-אהרן את-בגדיו ואת-בניו ואת-בגדי בניו אתו
8:31 ויאמר משה אל-אהרן ואל-בניו בשלו את-הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת-הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו
8:32 והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו
8:33 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את-ידכם
8:34 כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם
8:35 ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את-משמרת יהוה ולא תמותו כי-כן צויתי
8:36 ויעש אהרן ובניו את כל-הדברים אשר-צוה יהוה ביד-משה
9:1 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל
9:2 ויאמר אל-אהרן קח-לך עגל בן-בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה
9:3 ואל-בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר-עזים לחטאת ועגל וכבש בני-שנה תמימם לעלה
9:4 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם
9:5 ויקחו את אשר צוה משה אל-פני אהל מועד ויקרבו כל-העדה ויעמדו לפני יהוה
9:6 ויאמר משה זה הדבר אשר-צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה
9:7 ויאמר משה אל-אהרן קרב אל-המזבח ועשה את-חטאתך ואת-עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את-קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה
9:8 ויקרב אהרן אל-המזבח וישחט את-עגל החטאת אשר-לו
9:9 ויקרבו בני אהרן את-הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על-קרנות המזבח ואת-הדם יצק אל-יסוד המזבח
9:10 ואת-החלב ואת-הכלית ואת-היתרת מן-הכבד מן-החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את-משה
9:11 ואת-הבשר ואת-העור שרף באש מחוץ למחנה
9:12 וישחט את-העלה וימצאו בני אהרן אליו את-הדם ויזרקהו על-המזבח סביב
9:13 ואת-העלה המציאו אליו לנתחיה ואת-הראש ויקטר על-המזבח
9:14 וירחץ את-הקרב ואת-הכרעים ויקטר על-העלה המזבחה
9:15 ויקרב את קרבן העם ויקח את-שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון
9:16 ויקרב את-העלה ויעשה כמשפט
9:17 ויקרב את-המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על-המזבח מלבד עלת הבקר
9:18 וישחט את-השור ואת-האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את-הדם אליו ויזרקהו על-המזבח סביב
9:19 ואת-החלבים מן-השור ומן-האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד
9:20 וישימו את-החלבים על-החזות ויקטר החלבים המזבחה
9:21 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה
9:22 וישא אהרן את-ידו אל-העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים
9:23 ויבא משה ואהרן אל-אהל מועד ויצאו ויברכו את-העם וירא כבוד-יהוה אל-כל-העם
9:24 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על-המזבח את-העלה ואת-החלבים וירא כל-העם וירנו ויפלו על-פניהם
10:1 ויקחו בני-אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם
10:2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה
10:3 ויאמר משה אל-אהרן הוא אשר-דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל-פני כל-העם אכבד וידם אהרן
10:4 ויקרא משה אל-מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את-אחיכם מאת פני-הקדש אל-מחוץ למחנה
10:5 ויקרבו וישאם בכתנתם אל-מחוץ למחנה כאשר דבר משה
10:6 ויאמר משה אל-אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל-תפרעו ובגדיכם לא-תפרמו ולא תמתו ועל כל-העדה יקצף ואחיכם כל-בית ישראל יבכו את-השרפה אשר שרף יהוה
10:7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן-תמתו כי-שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה
10:8 וידבר יהוה אל-אהרן לאמר
10:9 יין ושכר אל-תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל-אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם
10:10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור
10:11 ולהורת את-בני ישראל את כל-החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד-משה
10:12 וידבר משה אל-אהרן ואל אלעזר ואל-איתמר בניו הנותרים קחו את-המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא
10:13 ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק-בניך הוא מאשי יהוה כי-כן צויתי
10:14 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי-חקך וחק-בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל
10:15 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק-עולם כאשר צוה יהוה
10:16 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על-אלעזר ועל-איתמר בני אהרן הנותרם לאמר
10:17 מדוע לא-אכלתם את-החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את-עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה
10:18 הן לא-הובא את-דמה אל-הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי
10:19 וידבר אהרן אל-משה הן היום הקריבו את-חטאתם ואת-עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה
10:20 וישמע משה וייטב בעיניו
11:1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר אלהם
11:2 דברו אל-בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל-הבהמה אשר על-הארץ
11:3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו
11:4 אך את-זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את-הגמל כי-מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם
11:5 ואת-השפן כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם
11:6 ואת-הארנבת כי-מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם
11:7 ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא-יגר טמא הוא לכם
11:8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם
11:9 את-זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר-לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו
11:10 וכל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם
11:11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת-נבלתם תשקצו
11:12 כל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם
11:13 ואת-אלה תשקצו מן-העוף לא יאכלו שקץ הם את-הנשר ואת-הפרס ואת העזניה
11:14 ואת-הדאה ואת-האיה למינה
11:15 את כל-ערב למינו
11:16 ואת בת היענה ואת-התחמס ואת-השחף ואת-הנץ למינהו
11:17 ואת-הכוס ואת-השלך ואת-הינשוף
11:18 ואת-התנשמת ואת-הקאת ואת-הרחם
11:19 ואת החסידה האנפה למינה ואת-הדוכיפת ואת-העטלף
11:20 כל שרץ העוף ההלך על-ארבע שקץ הוא לכם
11:21 אך את-זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על-ארבע אשר-לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על-הארץ
11:22 את-אלה מהם תאכלו את-הארבה למינו ואת-הסלעם למינהו ואת-החרגל למינהו ואת-החגב למינהו
11:23 וכל שרץ העוף אשר-לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם
11:24 ולאלה תטמאו כל-הנגע בנבלתם יטמא עד-הערב
11:25 וכל-הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד-הערב
11:26 לכל-הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל-הנגע בהם יטמא
11:27 וכל הולך על-כפיו בכל-החיה ההלכת על-ארבע טמאים הם לכם כל-הנגע בנבלתם יטמא עד-הערב
11:28 והנשא את-נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד-הערב טמאים המה לכם
11:29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על-הארץ החלד והעכבר והצב למינהו
11:30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת
11:31 אלה הטמאים לכם בכל-השרץ כל-הנגע בהם במתם יטמא עד-הערב
11:32 וכל אשר-יפל-עליו מהם במתם יטמא מכל-כלי-עץ או בגד או-עור או שק כל-כלי אשר-יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד-הערב וטהר
11:33 וכל-כלי-חרש אשר-יפל מהם אל-תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו
11:34 מכל-האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל-משקה אשר ישתה בכל-כלי יטמא
11:35 וכל אשר-יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
11:36 אך מעין ובור מקוה-מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא
11:37 וכי יפל מנבלתם על-כל-זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא
11:38 וכי יתן-מים על-זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם
11:39 וכי ימות מן-הבהמה אשר-היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד-הערב
11:40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד-הערב והנשא את-נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד-הערב
11:41 וכל-השרץ השרץ על-הארץ שקץ הוא לא יאכל
11:42 כל הולך על-גחון וכל הולך על-ארבע עד כל-מרבה רגלים לכל-השרץ השרץ על-הארץ לא תאכלום כי-שקץ הם
11:43 אל-תשקצו את-נפשתיכם בכל-השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם
11:44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את-נפשתיכם בכל-השרץ הרמש על-הארץ
11:45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני
11:46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל-נפש השרצת על-הארץ
11:47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל
12:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
12:2 דבר אל-בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא
12:3 וביום השמיני ימול בשר ערלתו
12:4 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל-קדש לא-תגע ואל-המקדש לא תבא עד-מלאת ימי טהרה
12:5 ואם-נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על-דמי טהרה
12:6 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן-שנתו לעלה ובן-יונה או-תר לחטאת אל-פתח אהל-מועד אל-הכהן
12:7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה
12:8 ואם-לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי-תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה
13:1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר
13:2 אדם כי-יהיה בעור-בשרו שאת או-ספחת או בהרת והיה בעור-בשרו לנגע צרעת והובא אל-אהרן הכהן או אל-אחד מבניו הכהנים
13:3 וראה הכהן את-הנגע בעור-הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו
13:4 ואם-בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין-מראה מן-העור ושערה לא-הפך לבן והסגיר הכהן את-הנגע שבעת ימים
13:5 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא-פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית
13:6 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא-פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר
13:7 ואם-פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל-הכהן לטהרתו ונראה שנית אל-הכהן
13:8 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא
13:9 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל-הכהן
13:10 וראה הכהן והנה שאת-לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת
13:11 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא
13:12 ואם-פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל-עור הנגע מראשו ועד-רגליו לכל-מראה עיני הכהן
13:13 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את-כל-בשרו וטהר את-הנגע כלו הפך לבן טהור הוא
13:14 וביום הראות בו בשר חי יטמא
13:15 וראה הכהן את-הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
13:16 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל-הכהן
13:17 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את-הנגע טהור הוא
13:18 ובשר כי-יהיה בו-בערו שחין ונרפא
13:19 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל-הכהן
13:20 וראה הכהן והנה מראה שפל מן-העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע-צרעת הוא בשחין פרחה
13:21 ואם יראנה הכהן והנה אין-בה שער לבן ושפלה איננה מן-העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים
13:22 ואם-פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא
13:23 ואם-תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן
13:24 או בשר כי-יהיה בערו מכות-אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה
13:25 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן-העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא
13:26 ואם יראנה הכהן והנה אין-בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן-העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים
13:27 וראהו הכהן ביום השביעי אם-פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא
13:28 ואם-תחתיה תעמד הבהרת לא-פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי-צרבת המכוה הוא
13:29 ואיש או אשה כי-יהיה בו נגע בראש או בזקן
13:30 וראה הכהן את-הנגע והנה מראהו עמק מן-העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא
13:31 וכי-יראה הכהן את-נגע הנתק והנה אין-מראהו עמק מן-העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את-נגע הנתק שבעת ימים
13:32 וראה הכהן את-הנגע ביום השביעי והנה לא-פשה הנתק ולא-היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן-העור
13:33 והתגלח ואת-הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את-הנתק שבעת ימים שנית
13:34 וראה הכהן את-הנתק ביום השביעי והנה לא-פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן-העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר
13:35 ואם-פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
13:36 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא-יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא
13:37 ואם-בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח-בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן
13:38 ואיש או-אשה כי-יהיה בעור-בשרם בהרת בהרת לבנת
13:39 וראה הכהן והנה בעור-בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא
13:40 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא
13:41 ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא
13:42 וכי-יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
13:43 וראה אתו הכהן והנה שאת-הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר
13:44 איש-צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו
13:45 והצרוע אשר-בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל-שפם יעטה וטמא טמא יקרא
13:46 כל-ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו
13:47 והבגד כי-יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים
13:48 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל-מלאכת עור
13:49 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או-בשתי או-בערב או בכל-כלי-עור נגע צרעת הוא והראה את-הכהן
13:50 וראה הכהן את-הנגע והסגיר את-הנגע שבעת ימים
13:51 וראה את-הנגע ביום השביעי כי-פשה הנגע בבגד או-בשתי או-בערב או בעור לכל אשר-יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא
13:52 ושרף את-הבגד או את-השתי או את-הערב בצמר או בפשתים או את-כל-כלי העור אשר-יהיה בו הנגע כי-צרעת ממארת הוא באש תשרף
13:53 ואם יראה הכהן והנה לא-פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל-כלי-עור
13:54 וצוה הכהן וכבסו את אשר-בו הנגע והסגירו שבעת-ימים שנית
13:55 וראה הכהן אחרי הכבס את-הנגע והנה לא-הפך הנגע את-עינו והנגע לא-פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
13:56 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן-הבגד או מן-העור או מן-השתי או מן-הערב
13:57 ואם-תראה עוד בבגד או-בשתי או-בערב או בכל-כלי-עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר-בו הנגע
13:58 והבגד או-השתי או-הערב או-כל-כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר
13:59 זאת תורת נגע-צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל-כלי-עור לטהרו או לטמאו
14:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
14:2 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל-הכהן
14:3 ויצא הכהן אל-מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע-הצרעת מן-הצרוע
14:4 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי-צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב
14:5 וצוה הכהן ושחט את-הצפור האחת אל-כלי-חרש על-מים חיים
14:6 את-הצפר החיה יקח אתה ואת-עץ הארז ואת-שני התולעת ואת-האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים
14:7 והזה על המטהר מן-הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את-הצפר החיה על-פני השדה
14:8 וכבס המטהר את-בגדיו וגלח את-כל-שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל-המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים
14:9 והיה ביום השביעי יגלח את-כל-שערו את-ראשו ואת-זקנו ואת גבת עיניו ואת-כל-שערו יגלח וכבס את-בגדיו ורחץ את-בשרו במים וטהר
14:10 וביום השמיני יקח שני-כבשים תמימם וכבשה אחת בת-שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן
14:11 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד
14:12 ולקח הכהן את-הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת-לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה
14:13 ושחט את-הכבש במקום אשר ישחט את-החטאת ואת-העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא
14:14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על-תנוך אזן המטהר הימנית ועל-בהן ידו הימנית ועל-בהן רגלו הימנית
14:15 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על-כף הכהן השמאלית
14:16 וטבל הכהן את-אצבעו הימנית מן-השמן אשר על-כפו השמאלית והזה מן-השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה
14:17 ומיתר השמן אשר על-כפו יתן הכהן על-תנוך אזן המטהר הימנית ועל-בהן ידו הימנית ועל-בהן רגלו הימנית על דם האשם
14:18 והנותר בשמן אשר על-כף הכהן יתן על-ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה
14:19 ועשה הכהן את-החטאת וכפר על-המטהר מטמאתו ואחר ישחט את-העלה
14:20 והעלה הכהן את-העלה ואת-המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר
14:21 ואם-דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן
14:22 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה
14:23 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל-הכהן אל-פתח אהל-מועד לפני יהוה
14:24 ולקח הכהן את-כבש האשם ואת-לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה
14:25 ושחט את-כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על-תנוך אזן-המטהר הימנית ועל-בהן ידו הימנית ועל-בהן רגלו הימנית
14:26 ומן-השמן יצק הכהן על-כף הכהן השמאלית
14:27 והזה הכהן באצבעו הימנית מן-השמן אשר על-כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה
14:28 ונתן הכהן מן-השמן אשר על-כפו על-תנוך אזן המטהר הימנית ועל-בהן ידו הימנית ועל-בהן רגלו הימנית על-מקום דם האשם
14:29 והנותר מן-השמן אשר על-כף הכהן יתן על-ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה
14:30 ועשה את-האחד מן-התרים או מן-בני היונה מאשר תשיג ידו
14:31 את אשר-תשיג ידו את-האחד חטאת ואת-האחד עלה על-המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה
14:32 זאת תורת אשר-בו נגע צרעת אשר לא-תשיג ידו בטהרתו
14:33 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר
14:34 כי תבאו אל-ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם
14:35 ובא אשר-לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית
14:36 וצוה הכהן ופנו את-הבית בטרם יבא הכהן לראות את-הנגע ולא יטמא כל-אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את-הבית
14:37 וראה את-הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן-הקיר
14:38 ויצא הכהן מן-הבית אל-פתח הבית והסגיר את-הבית שבעת ימים
14:39 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית
14:40 וצוה הכהן וחלצו את-האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל-מחוץ לעיר אל-מקום טמא
14:41 ואת-הבית יקצע מבית סביב ושפכו את-העפר אשר הקצו אל-מחוץ לעיר אל-מקום טמא
14:42 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל-תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את-הבית
14:43 ואם-ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את-האבנים ואחרי הקצות את-הבית ואחרי הטוח
14:44 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא
14:45 ונתץ את-הבית את-אבניו ואת-עציו ואת כל-עפר הבית והוציא אל-מחוץ לעיר אל-מקום טמא
14:46 והבא אל-הבית כל-ימי הסגיר אתו יטמא עד-הערב
14:47 והשכב בבית יכבס את-בגדיו והאכל בבית יכבס את-בגדיו
14:48 ואם-בא יבא הכהן וראה והנה לא-פשה הנגע בבית אחרי הטח את-הבית וטהר הכהן את-הבית כי נרפא הנגע
14:49 ולקח לחטא את-הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב
14:50 ושחט את-הצפר האחת אל-כלי-חרש על-מים חיים
14:51 ולקח את-עץ-הארז ואת-האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל-הבית שבע פעמים
14:52 וחטא את-הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת
14:53 ושלח את-הצפר החיה אל-מחוץ לעיר אל-פני השדה וכפר על-הבית וטהר
14:54 זאת התורה לכל-נגע הצרעת ולנתק
14:55 ולצרעת הבגד ולבית
14:56 ולשאת ולספחת ולבהרת
14:57 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת
15:1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר
15:2 דברו אל-בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא
15:3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את-זובו או-החתים בשרו מזובו טמאתו הוא
15:4 כל-המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל-הכלי אשר-ישב עליו יטמא
15:5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:6 והישב על-הכלי אשר-ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:8 וכי-ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:9 וכל-המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא
15:10 וכל-הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד-הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:11 וכל אשר יגע-בו הזב וידיו לא-שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:12 וכלי-חרש אשר-יגע-בו הזב ישבר וכל-כלי-עץ ישטף במים
15:13 וכי-יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר
15:14 וביום השמיני יקח-לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל-פתח אהל מועד ונתנם אל-הכהן
15:15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו
15:16 ואיש כי-תצא ממנו שכבת-זרע ורחץ במים את-כל-בשרו וטמא עד-הערב
15:17 וכל-בגד וכל-עור אשר-יהיה עליו שכבת-זרע וכבס במים וטמא עד-הערב
15:18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת-זרע ורחצו במים וטמאו עד-הערב
15:19 ואשה כי-תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל-הנגע בה יטמא עד-הערב
15:20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר-תשב עליו יטמא
15:21 וכל-הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:22 וכל-הנגע בכל-כלי אשר-תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:23 ואם על-המשכב הוא או על-הכלי אשר-הוא ישבת-עליו בנגעו-בו יטמא עד-הערב
15:24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל-המשכב אשר-ישכב עליו יטמא
15:25 ואשה כי-יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת-נדתה או כי-תזוב על-נדתה כל-ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא
15:26 כל-המשכב אשר-תשכב עליו כל-ימי זובה כמשכב נדתה יהיה-לה וכל-הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה
15:27 וכל-הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב
15:28 ואם-טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר
15:29 וביום השמיני תקח-לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל-הכהן אל-פתח אהל מועד
15:30 ועשה הכהן את-האחד חטאת ואת-האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה
15:31 והזרתם את-בני-ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את-משכני אשר בתוכם
15:32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת-זרע לטמאה-בה
15:33 והדוה בנדתה והזב את-זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם-טמאה
16:1 וידבר יהוה אל-משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני-יהוה וימתו
16:2 ויאמר יהוה אל-משה דבר אל-אהרן אחיך ואל-יבא בכל-עת אל-הקדש מבית לפרכת אל-פני הכפרת אשר על-הארן ולא ימות כי בענן אראה על-הכפרת
16:3 בזאת יבא אהרן אל-הקדש בפר בן-בקר לחטאת ואיל לעלה
16:4 כתנת-בד קדש ילבש ומכנסי-בד יהיו על-בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי-קדש הם ורחץ במים את-בשרו ולבשם
16:5 ומאת עדת בני ישראל יקח שני-שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה
16:6 והקריב אהרן את-פר החטאת אשר-לו וכפר בעדו ובעד ביתו
16:7 ולקח את-שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד
16:8 ונתן אהרן על-שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל
16:9 והקריב אהרן את-השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת
16:10 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד-חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה
16:11 והקריב אהרן את-פר החטאת אשר-לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את-פר החטאת אשר-לו
16:12 ולקח מלא-המחתה גחלי-אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת
16:13 ונתן את-הקטרת על-האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את-הכפרת אשר על-העדות ולא ימות
16:14 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על-פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע-פעמים מן-הדם באצבעו
16:15 ושחט את-שעיר החטאת אשר לעם והביא את-דמו אל-מבית לפרכת ועשה את-דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על-הכפרת ולפני הכפרת
16:16 וכפר על-הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל-חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם
16:17 וכל-אדם לא-יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד-צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל-קהל ישראל
16:18 ויצא אל-המזבח אשר לפני-יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על-קרנות המזבח סביב
16:19 והזה עליו מן-הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל
16:20 וכלה מכפר את-הקדש ואת-אהל מועד ואת-המזבח והקריב את-השעיר החי
16:21 וסמך אהרן את-שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את-כל-עונת בני ישראל ואת-כל-פשעיהם לכל-חטאתם ונתן אתם על-ראש השעיר ושלח ביד-איש עתי המדברה
16:22 ונשא השעיר עליו את-כל-עונתם אל-ארץ גזרה ושלח את-השעיר במדבר
16:23 ובא אהרן אל-אהל מועד ופשט את-בגדי הבד אשר לבש בבאו אל-הקדש והניחם שם
16:24 ורחץ את-בשרו במים במקום קדוש ולבש את-בגדיו ויצא ועשה את-עלתו ואת-עלת העם וכפר בעדו ובעד העם
16:25 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה
16:26 והמשלח את-השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את-בשרו במים ואחרי-כן יבוא אל-המחנה
16:27 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את-דמם לכפר בקדש יוציא אל-מחוץ למחנה ושרפו באש את-ערתם ואת-בשרם ואת-פרשם
16:28 והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את-בשרו במים ואחרי-כן יבוא אל-המחנה
16:29 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את-נפשתיכם וכל-מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם
16:30 כי-ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו
16:31 שבת שבתון היא לכם ועניתם את-נפשתיכם חקת עולם
16:32 וכפר הכהן אשר-ימשח אתו ואשר ימלא את-ידו לכהן תחת אביו ולבש את-בגדי הבד בגדי הקדש
16:33 וכפר את-מקדש הקדש ואת-אהל מועד ואת-המזבח יכפר ועל הכהנים ועל-כל-עם הקהל יכפר
16:34 והיתה-זאת לכם לחקת עולם לכפר על-בני ישראל מכל-חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את-משה
17:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
17:2 דבר אל-אהרן ואל-בניו ואל כל-בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר-צוה יהוה לאמר
17:3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או-כשב או-עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה
17:4 ואל-פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
17:5 למען אשר יביאו בני ישראל את-זבחיהם אשר הם זבחים על-פני השדה והביאם ליהוה אל-פתח אהל מועד אל-הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם
17:6 וזרק הכהן את-הדם על-מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה
17:7 ולא-יזבחו עוד את-זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה-זאת להם לדרתם
17:8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן-הגר אשר-יגור בתוכם אשר-יעלה עלה או-זבח
17:9 ואל-פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו
17:10 ואיש איש מבית ישראל ומן-הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל-דם ונתתי פני בנפש האכלת את-הדם והכרתי אתה מקרב עמה
17:11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על-המזבח לכפר על-נפשתיכם כי-הדם הוא בנפש יכפר
17:12 על-כן אמרתי לבני ישראל כל-נפש מכם לא-תאכל דם והגר הגר בתוככם לא-יאכל דם
17:13 ואיש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או-עוף אשר יאכל ושפך את-דמו וכסהו בעפר
17:14 כי-נפש כל-בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל-בשר לא תאכלו כי נפש כל-בשר דמו הוא כל-אכליו יכרת
17:15 וכל-נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב וטהר
17:16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו
18:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
18:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם
18:3 כמעשה ארץ-מצרים אשר ישבתם-בה לא תעשו וכמעשה ארץ-כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו
18:4 את-משפטי תעשו ואת-חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם
18:5 ושמרתם את-חקתי ואת-משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה
18:6 איש איש אל-כל-שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה
18:7 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה
18:8 ערות אשת-אביך לא תגלה ערות אביך הוא
18:9 ערות אחותך בת-אביך או בת-אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן
18:10 ערות בת-בנך או בת-בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה
18:11 ערות בת-אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה
18:12 ערות אחות-אביך לא תגלה שאר אביך הוא
18:13 ערות אחות-אמך לא תגלה כי-שאר אמך הוא
18:14 ערות אחי-אביך לא תגלה אל-אשתו לא תקרב דדתך הוא
18:15 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה
18:16 ערות אשת-אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא
18:17 ערות אשה ובתה לא תגלה את-בת-בנה ואת-בת-בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא
18:18 ואשה אל-אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה
18:19 ואל-אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה
18:20 ואל-אשת עמיתך לא-תתן שכבתך לזרע לטמאה-בה
18:21 ומזרעך לא-תתן להעביר למלך ולא תחלל את-שם אלהיך אני יהוה
18:22 ואת-זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא
18:23 ובכל-בהמה לא-תתן שכבתך לטמאה-בה ואשה לא-תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא
18:24 אל-תטמאו בכל-אלה כי בכל-אלה נטמאו הגוים אשר-אני משלח מפניכם
18:25 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את-ישביה
18:26 ושמרתם אתם את-חקתי ואת-משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם
18:27 כי את-כל-התועבת האל עשו אנשי-הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ
18:28 ולא-תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את-הגוי אשר לפניכם
18:29 כי כל-אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם
18:30 ושמרתם את-משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם
19:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
19:2 דבר אל-כל-עדת בני-ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם
19:3 איש אמו ואביו תיראו ואת-שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם
19:4 אל-תפנו אל-האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם
19:5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו
19:6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד-יום השלישי באש ישרף
19:7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה
19:8 ואכליו עונו ישא כי-את-קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
19:9 ובקצרכם את-קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט
19:10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
19:11 לא תגנבו ולא-תכחשו ולא-תשקרו איש בעמיתו
19:12 ולא-תשבעו בשמי לשקר וחללת את-שם אלהיך אני יהוה
19:13 לא-תעשק את-רעך ולא תגזל לא-תלין פעלת שכיר אתך עד-בקר
19:14 לא-תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה
19:15 לא-תעשו עול במשפט לא-תשא פני-דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך
19:16 לא-תלך רכיל בעמיך לא תעמד על-דם רעך אני יהוה
19:17 לא-תשנא את-אחיך בלבבך הוכח תוכיח את-עמיתך ולא-תשא עליו חטא
19:18 לא-תקם ולא-תטר את-בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה
19:19 את-חקתי תשמרו בהמתך לא-תרביע כלאים שדך לא-תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך
19:20 ואיש כי-ישכב את-אשה שכבת-זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן-לה בקרת תהיה לא יומתו כי-לא חפשה
19:21 והביא את-אשמו ליהוה אל-פתח אהל מועד איל אשם
19:22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על-חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא
19:23 וכי-תבאו אל-הארץ ונטעתם כל-עץ מאכל וערלתם ערלתו את-פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל
19:24 ובשנה הרביעת יהיה כל-פריו קדש הלולים ליהוה
19:25 ובשנה החמישת תאכלו את-פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם
19:26 לא תאכלו על-הדם לא תנחשו ולא תעוננו
19:27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך
19:28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה
19:29 אל-תחלל את-בתך להזנותה ולא-תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה
19:30 את-שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
19:31 אל-תפנו אל-האבת ואל-הידענים אל-תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם
19:32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה
19:33 וכי-יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו
19:34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי-גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
19:35 לא-תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה
19:36 מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצרים
19:37 ושמרתם את-כל-חקתי ואת-כל-משפטי ועשיתם אתם אני יהוה
20:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
20:2 ואל-בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן
20:3 ואני אתן את-פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את-מקדשי ולחלל את-שם קדשי
20:4 ואם העלם יעלימו עם הארץ את-עיניהם מן-האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו
20:5 ושמתי אני את-פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל-הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם
20:6 והנפש אשר תפנה אל-האבת ואל-הידענים לזנת אחריהם ונתתי את-פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו
20:7 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם
20:8 ושמרתם את-חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם
20:9 כי-איש איש אשר יקלל את-אביו ואת-אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו
20:10 ואיש אשר ינאף את-אשת איש אשר ינאף את-אשת רעהו מות-יומת הנאף והנאפת
20:11 ואיש אשר ישכב את-אשת אביו ערות אביו גלה מות-יומתו שניהם דמיהם בם
20:12 ואיש אשר ישכב את-כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם
20:13 ואיש אשר ישכב את-זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם
20:14 ואיש אשר יקח את-אשה ואת-אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא-תהיה זמה בתוככם
20:15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת-הבהמה תהרגו
20:16 ואשה אשר תקרב אל-כל-בהמה לרבעה אתה והרגת את-האשה ואת-הבהמה מות יומתו דמיהם בם
20:17 ואיש אשר-יקח את-אחתו בת-אביו או בת-אמו וראה את-ערותה והיא-תראה את-ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא
20:18 ואיש אשר-ישכב את-אשה דוה וגלה את-ערותה את-מקרה הערה והוא גלתה את-מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם
20:19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את-שארו הערה עונם ישאו
20:20 ואיש אשר ישכב את-דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו
20:21 ואיש אשר יקח את-אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו
20:22 ושמרתם את-כל-חקתי ואת-כל-משפטי ועשיתם אתם ולא-תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה
20:23 ולא תלכו בחקת הגוי אשר-אני משלח מפניכם כי את-כל-אלה עשו ואקץ בם
20:24 ואמר לכם אתם תירשו את-אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר-הבדלתי אתכם מן-העמים
20:25 והבדלתם בין-הבהמה הטהרה לטמאה ובין-העוף הטמא לטהר ולא-תשקצו את-נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר-הבדלתי לכם לטמא
20:26 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן-העמים להיות לי
20:27 ואיש או-אשה כי-יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם
21:1 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא-יטמא בעמיו
21:2 כי אם-לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
21:3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא-היתה לאיש לה יטמא
21:4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו
21:5 לא-יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת
21:6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את-אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש
21:7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי-קדש הוא לאלהיו
21:8 וקדשתו כי-את-לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה-לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם
21:9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את-אביה היא מחללת באש תשרף
21:10 והכהן הגדול מאחיו אשר-יוצק על-ראשו שמן המשחה ומלא את-ידו ללבש את-הבגדים את-ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם
21:11 ועל כל-נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא
21:12 ומן-המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה
21:13 והוא אשה בבתוליה יקח
21:14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את-אלה לא יקח כי אם-בתולה מעמיו יקח אשה
21:15 ולא-יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו
21:16 וידבר יהוה אל-משה לאמר
21:17 דבר אל-אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו
21:18 כי כל-איש אשר-בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע
21:19 או איש אשר-יהיה בו שבר רגל או שבר יד
21:20 או-גבן או-דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך
21:21 כל-איש אשר-בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את-אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב
21:22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן-הקדשים יאכל
21:23 אך אל-הפרכת לא יבא ואל-המזבח לא יגש כי-מום בו ולא יחלל את-מקדשי כי אני יהוה מקדשם
21:24 וידבר משה אל-אהרן ואל-בניו ואל-כל-בני ישראל
22:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
22:2 דבר אל-אהרן ואל-בניו וינזרו מקדשי בני-ישראל ולא יחללו את-שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה
22:3 אמר אלהם לדרתיכם כל-איש אשר-יקרב מכל-זרעכם אל-הקדשים אשר יקדישו בני-ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה
22:4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל-טמא-נפש או איש אשר-תצא ממנו שכבת-זרע
22:5 או-איש אשר יגע בכל-שרץ אשר יטמא-לו או באדם אשר יטמא-לו לכל טמאתו
22:6 נפש אשר תגע-בו וטמאה עד-הערב ולא יאכל מן-הקדשים כי אם-רחץ בשרו במים
22:7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן-הקדשים כי לחמו הוא
22:8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה-בה אני יהוה
22:9 ושמרו את-משמרתי ולא-ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם
22:10 וכל-זר לא-יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא-יאכל קדש
22:11 וכהן כי-יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו
22:12 ובת-כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל
22:13 ובת-כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל-בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל-זר לא-יאכל בו
22:14 ואיש כי-יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את-הקדש
22:15 ולא יחללו את-קדשי בני ישראל את אשר-ירימו ליהוה
22:16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את-קדשיהם כי אני יהוה מקדשם
22:17 וידבר יהוה אל-משה לאמר
22:18 דבר אל-אהרן ואל-בניו ואל כל-בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן-הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל-נדריהם ולכל-נדבותם אשר-יקריבו ליהוה לעלה
22:19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים
22:20 כל אשר-בו מום לא תקריבו כי-לא לרצון יהיה לכם
22:21 ואיש כי-יקריב זבח-שלמים ליהוה לפלא-נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל-מום לא יהיה-בו
22:22 עורת או שבור או-חרוץ או-יבלת או גרב או ילפת לא-תקריבו אלה ליהוה ואשה לא-תתנו מהם על-המזבח ליהוה
22:23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה
22:24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו
22:25 ומיד בן-נכר לא תקריבו את-לחם אלהיכם מכל-אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם
22:26 וידבר יהוה אל-משה לאמר
22:27 שור או-כשב או-עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה
22:28 ושור או-שה אתו ואת-בנו לא תשחטו ביום אחד
22:29 וכי-תזבחו זבח-תודה ליהוה לרצנכם תזבחו
22:30 ביום ההוא יאכל לא-תותירו ממנו עד-בקר אני יהוה
22:31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה
22:32 ולא תחללו את-שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם
22:33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה
23:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
23:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר-תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי
23:3 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא-קדש כל-מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם
23:4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר-תקראו אתם במועדם
23:5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה
23:6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו
23:7 ביום הראשון מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו
23:8 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא-קדש כל-מלאכת עבדה לא תעשו
23:9 וידבר יהוה אל-משה לאמר
23:10 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי-תבאו אל-הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את-קצירה והבאתם את-עמר ראשית קצירכם אל-הכהן
23:11 והניף את-העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן
23:12 ועשיתם ביום הניפכם את-העמר כבש תמים בן-שנתו לעלה ליהוה
23:13 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין
23:14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד-עצם היום הזה עד הביאכם את-קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם
23:15 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את-עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה
23:16 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה
23:17 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה
23:18 והקרבתם על-הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן-בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח-ניחח ליהוה
23:19 ועשיתם שעיר-עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים
23:20 והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על-שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן
23:21 וקראתם בעצם היום הזה מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל-מושבתיכם לדרתיכם
23:22 ובקצרכם את-קציר ארצכם לא-תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
23:23 וידבר יהוה אל-משה לאמר
23:24 דבר אל-בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא-קדש
23:25 כל-מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה
23:26 וידבר יהוה אל-משה לאמר
23:27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא-קדש יהיה לכם ועניתם את-נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה
23:28 וכל-מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם
23:29 כי כל-הנפש אשר לא-תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה
23:30 וכל-הנפש אשר תעשה כל-מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את-הנפש ההוא מקרב עמה
23:31 כל-מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם
23:32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את-נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד-ערב תשבתו שבתכם
23:33 וידבר יהוה אל-משה לאמר
23:34 דבר אל-בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה
23:35 ביום הראשון מקרא-קדש כל-מלאכת עבדה לא תעשו
23:36 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא-קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל-מלאכת עבדה לא תעשו
23:37 אלה מועדי יהוה אשר-תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר-יום ביומו
23:38 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדבתיכם אשר תתנו ליהוה
23:39 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את-תבואת הארץ תחגו את-חג-יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון
23:40 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבת וערבי-נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים
23:41 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו
23:42 בסכת תשבו שבעת ימים כל-האזרח בישראל ישבו בסכת
23:43 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את-בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
23:44 וידבר משה את-מעדי יהוה אל-בני ישראל
24:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
24:2 צו את-בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
24:3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד-בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם
24:4 על המנרה הטהרה יערך את-הנרות לפני יהוה תמיד
24:5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת
24:6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה
24:7 ונתת על-המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה
24:8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני-ישראל ברית עולם
24:9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק-עולם
24:10 ויצא בן-אשה ישראלית והוא בן-איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי
24:11 ויקב בן-האשה הישראלית את-השם ויקלל ויביאו אתו אל-משה ושם אמו שלמית בת-דברי למטה-דן
24:12 ויניחהו במשמר לפרש להם על-פי יהוה
24:13 וידבר יהוה אל-משה לאמר
24:14 הוצא את-המקלל אל-מחוץ למחנה וסמכו כל-השמעים את-ידיהם על-ראשו ורגמו אתו כל-העדה
24:15 ואל-בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי-יקלל אלהיו ונשא חטאו
24:16 ונקב שם-יהוה מות יומת רגום ירגמו-בו כל-העדה כגר כאזרח בנקבו-שם יומת
24:17 ואיש כי יכה כל-נפש אדם מות יומת
24:18 ומכה נפש-בהמה ישלמנה נפש תחת נפש
24:19 ואיש כי-יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו
24:20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו
24:21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת
24:22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם
24:23 וידבר משה אל-בני ישראל ויוציאו את-המקלל אל-מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני-ישראל עשו כאשר צוה יהוה את-משה
25:1 וידבר יהוה אל-משה בהר סיני לאמר
25:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל-הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
25:3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את-תבואתה
25:4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
25:5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת-ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
25:6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
25:7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל-תבואתה לאכל
25:8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
25:9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל-ארצכם
25:10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל-ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל-אחזתו ואיש אל-משפחתו תשבו
25:11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את-ספיחיה ולא תבצרו את-נזריה
25:12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן-השדה תאכלו את-תבואתה
25:13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל-אחזתו
25:14 וכי-תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל-תונו איש את-אחיו
25:15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני-תבואת ימכר-לך
25:16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
25:17 ולא תונו איש את-עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
25:18 ועשיתם את-חקתי ואת-משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על-הארץ לבטח
25:19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
25:20 וכי תאמרו מה-נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את-תבואתנו
25:21 וצויתי את-ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את-התבואה לשלש השנים
25:22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן-התבואה ישן עד השנה התשיעת עד-בוא תבואתה תאכלו ישן
25:23 והארץ לא תמכר לצמתת כי-לי הארץ כי-גרים ותושבים אתם עמדי
25:24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
25:25 כי-ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
25:26 ואיש כי לא יהיה-לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
25:27 וחשב את-שני ממכרו והשיב את-העדף לאיש אשר מכר-לו ושב לאחזתו
25:28 ואם לא-מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
25:29 ואיש כי-ימכר בית-מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד-תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
25:30 ואם לא-יגאל עד-מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר-בעיר אשר-לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
25:31 ובתי החצרים אשר אין-להם חמה סביב על-שדה הארץ יחשב גאלה תהיה-לו וביבל יצא
25:32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
25:33 ואשר יגאל מן-הלוים ויצא ממכר-בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
25:34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי-אחזת עולם הוא להם
25:35 וכי-ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך
25:36 אל-תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
25:37 את-כספך לא-תתן לו בנשך ובמרבית לא-תתן אכלך
25:38 אני יהוה אלהיכם אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את-ארץ כנען להיות לכם לאלהים
25:39 וכי-ימוך אחיך עמך ונמכר-לך לא-תעבד בו עבדת עבד
25:40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד-שנת היבל יעבד עמך
25:41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל-משפחתו ואל-אחזת אבתיו ישוב
25:42 כי-עבדי הם אשר-הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
25:43 לא-תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
25:44 ועבדך ואמתך אשר יהיו-לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה
25:45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
25:46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני-ישראל איש באחיו לא-תרדה בו בפרך
25:47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר
25:48 אחרי נמכר גאלה תהיה-לו אחד מאחיו יגאלנו
25:49 או-דדו או בן-דדו יגאלנו או-משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או-השיגה ידו ונגאל
25:50 וחשב עם-קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
25:51 אם-עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
25:52 ואם-מעט נשאר בשנים עד-שנת היבל וחשב-לו כפי שניו ישיב את-גאלתו
25:53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא-ירדנו בפרך לעיניך
25:54 ואם-לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
25:55 כי-לי בני-ישראל עבדים עבדי הם אשר-הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
26:1 לא-תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא-תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם
26:2 את-שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
26:3 אם-בחקתי תלכו ואת-מצותי תשמרו ועשיתם אתם
26:4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו
26:5 והשיג לכם דיש את-בציר ובציר ישיג את-זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם
26:6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן-הארץ וחרב לא-תעבר בארצכם
26:7 ורדפתם את-איביכם ונפלו לפניכם לחרב
26:8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב
26:9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את-בריתי אתכם
26:10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו
26:11 ונתתי משכני בתוככם ולא-תגעל נפשי אתכם
26:12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו-לי לעם
26:13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות
26:14 ואם-לא תשמעו לי ולא תעשו את כל-המצות האלה
26:15 ואם-בחקתי תמאסו ואם את-משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את-כל-מצותי להפרכם את-בריתי
26:16 אף-אני אעשה-זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את-השחפת ואת-הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם
26:17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין-רדף אתכם
26:18 ואם-עד-אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על-חטאתיכם
26:19 ושברתי את-גאון עזכם ונתתי את-שמיכם כברזל ואת-ארצכם כנחשה
26:20 ותם לריק כחכם ולא-תתן ארצכם את-יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו
26:21 ואם-תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם
26:22 והשלחתי בכם את-חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את-בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם
26:23 ואם-באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי
26:24 והלכתי אף-אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם-אני שבע על-חטאתיכם
26:25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם-ברית ונאספתם אל-עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד-אויב
26:26 בשברי לכם מטה-לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו
26:27 ואם-בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי
26:28 והלכתי עמכם בחמת-קרי ויסרתי אתכם אף-אני שבע על-חטאתיכם
26:29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו
26:30 והשמדתי את-במתיכם והכרתי את-חמניכם ונתתי את-פגריכם על-פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם
26:31 ונתתי את-עריכם חרבה והשמותי את-מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם
26:32 והשמתי אני את-הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה
26:33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה
26:34 אז תרצה הארץ את-שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את-שבתתיה
26:35 כל-ימי השמה תשבת את אשר לא-שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה
26:36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת-חרב ונפלו ואין רדף
26:37 וכשלו איש-באחיו כמפני-חרב ורדף אין ולא-תהיה לכם תקומה לפני איביכם
26:38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם
26:39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו
26:40 והתודו את-עונם ואת-עון אבתם במעלם אשר מעלו-בי ואף אשר-הלכו עמי בקרי
26:41 אף-אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או-אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את-עונם
26:42 וזכרתי את-בריתי יעקוב ואף את-בריתי יצחק ואף את-בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר
26:43 והארץ תעזב מהם ותרץ את-שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את-עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת-חקתי געלה נפשם
26:44 ואף-גם-זאת בהיותם בארץ איביהם לא-מאסתים ולא-געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם
26:45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי-אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה
26:46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד-משה
27:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
27:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה
27:3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן-ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש
27:4 ואם-נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל
27:5 ואם מבן-חמש שנים ועד בן-עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים
27:6 ואם מבן-חדש ועד בן-חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף
27:7 ואם מבן-ששים שנה ומעלה אם-זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים
27:8 ואם-מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על-פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן
27:9 ואם-בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה-קדש
27:10 לא יחליפנו ולא-ימיר אתו טוב ברע או-רע בטוב ואם-המר ימיר בהמה בבהמה והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש
27:11 ואם כל-בהמה טמאה אשר לא-יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את-הבהמה לפני הכהן
27:12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה
27:13 ואם-גאל יגאלנה ויסף חמישתו על-ערכך
27:14 ואיש כי-יקדש את-ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום
27:15 ואם-המקדיש יגאל את-ביתו ויסף חמישית כסף-ערכך עליו והיה לו
27:16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף
27:17 אם-משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום
27:18 ואם-אחר היבל יקדיש שדהו וחשב-לו הכהן את-הכסף על-פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך
27:19 ואם-גאל יגאל את-השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף-ערכך עליו וקם לו
27:20 ואם-לא יגאל את-השדה ואם-מכר את-השדה לאיש אחר לא יגאל עוד
27:21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו
27:22 ואם את-שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה
27:23 וחשב-לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את-הערכך ביום ההוא קדש ליהוה
27:24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר-לו אחזת הארץ
27:25 וכל-ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל
27:26 אך-בכור אשר-יבכר ליהוה בבהמה לא-יקדיש איש אתו אם-שור אם-שה ליהוה הוא
27:27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם-לא יגאל ונמכר בערכך
27:28 אך-כל-חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל-אשר-לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל-חרם קדש-קדשים הוא ליהוה
27:29 כל-חרם אשר יחרם מן-האדם לא יפדה מות יומת
27:30 וכל-מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה
27:31 ואם-גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו
27:32 וכל-מעשר בקר וצאן כל אשר-יעבר תחת השבט העשירי יהיה-קדש ליהוה
27:33 לא יבקר בין-טוב לרע ולא ימירנו ואם-המר ימירנו והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש לא יגאל
27:34 אלה המצות אשר צוה יהוה את-משה אל-בני ישראל בהר סיני