Kings_1

1:1 והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו

1:2 ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי-לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך

1:3 ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את-אבישג השונמית ויבאו אתה למלך

1:4 והנערה יפה עד-מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה

1:5 ואדניה בן-חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו

1:6 ולא-עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם-הוא טוב-תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום

1:7 ויהיו דבריו עם יואב בן-צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה

1:8 וצדוק הכהן ובניהו בן-יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם-אדניהו

1:9 ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר-אצל עין רגל ויקרא את-כל-אחיו בני המלך ולכל-אנשי יהודה עבדי המלך

1:10 ואת-נתן הנביא ובניהו ואת-הגבורים ואת-שלמה אחיו לא קרא

1:11 ויאמר נתן אל-בת-שבע אם-שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן-חגית ואדנינו דוד לא ידע

1:12 ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את-נפשך ואת-נפש בנך שלמה

1:13 לכי ובאי אל-המלך דוד ואמרת אליו הלא-אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי-שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על-כסאי ומדוע מלך אדניהו

1:14 הנה עודך מדברת שם עם-המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את-דבריך

1:15 ותבא בת-שבע אל-המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את-המלך

1:16 ותקד בת-שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה-לך

1:17 ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי-שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על-כסאי

1:18 ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת

1:19 ויזבח שור ומריא-וצאן לרב ויקרא לכל-בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא

1:20 ואתה אדני המלך עיני כל-ישראל עליך להגיד להם מי ישב על-כסא אדני-המלך אחריו

1:21 והיה כשכב אדני-המלך עם-אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים

1:22 והנה עודנה מדברת עם-המלך ונתן הנביא בא

1:23 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על-אפיו ארצה

1:24 ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על-כסאי

1:25 כי ירד היום ויזבח שור ומריא-וצאן לרב ויקרא לכל-בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו

1:26 ולי אני-עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן-יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא

1:27 אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את-עבדיך מי ישב על-כסא אדני-המלך אחריו

1:28 ויען המלך דוד ויאמר קראו-לי לבת-שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך

1:29 וישבע המלך ויאמר חי-יהוה אשר-פדה את-נפשי מכל-צרה

1:30 כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי-שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על-כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה

1:31 ותקד בת-שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם

1:32 ויאמר המלך דוד קראו-לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן-יהוידע ויבאו לפני המלך

1:33 ויאמר המלך להם קחו עמכם את-עבדי אדניכם והרכבתם את-שלמה בני על-הפרדה אשר-לי והורדתם אתו אל-גחון

1:34 ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על-ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה

1:35 ועליתם אחריו ובא וישב על-כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על-ישראל ועל-יהודה

1:36 ויען בניהו בן-יהוידע את-המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך

1:37 כאשר היה יהוה עם-אדני המלך כן יהי עם-שלמה ויגדל את-כסאו מכסא אדני המלך דוד

1:38 וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן-יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את-שלמה על-פרדת המלך דוד וילכו אתו על-גחון

1:39 ויקח צדוק הכהן את-קרן השמן מן-האהל וימשח את-שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל-העם יחי המלך שלמה

1:40 ויעלו כל-העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם

1:41 וישמע אדניהו וכל-הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את-קול השופר ויאמר מדוע קול-הקריה הומה

1:42 עודנו מדבר והנה יונתן בן-אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר

1:43 ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך-דוד המליך את-שלמה

1:44 וישלח אתו-המלך את-צדוק הכהן ואת-נתן הנביא ובניהו בן-יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך

1:45 וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם

1:46 וגם ישב שלמה על כסא המלוכה

1:47 וגם-באו עבדי המלך לברך את-אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את-שם שלמה משמך ויגדל את-כסאו מכסאך וישתחו המלך על-המשכב

1:48 וגם-ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על-כסאי ועיני ראות

1:49 ויחרדו ויקמו כל-הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו

1:50 ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח

1:51 ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את-המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע-לי כיום המלך שלמה אם-ימית את-עבדו בחרב

1:52 ויאמר שלמה אם יהיה לבן-חיל לא-יפל משערתו ארצה ואם-רעה תמצא-בו ומת

1:53 וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר-לו שלמה לך לביתך

2:1 ויקרבו ימי-דוד למות ויצו את-שלמה בנו לאמר

2:2 אנכי הלך בדרך כל-הארץ וחזקת והיית לאיש

2:3 ושמרת את-משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל-אשר תעשה ואת כל-אשר תפנה שם

2:4 למען יקים יהוה את-דברו אשר דבר עלי לאמר אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת לפני באמת בכל-לבבם ובכל-נפשם לאמר לא-יכרת לך איש מעל כסא ישראל

2:5 וגם אתה ידעת את אשר-עשה לי יואב בן-צרויה אשר עשה לשני-שרי צבאות ישראל לאבנר בן-נר ולעמשא בן-יתר ויהרגם וישם דמי-מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו

2:6 ועשית כחכמתך ולא-תורד שיבתו בשלם שאל

2:7 ולבני ברזלי הגלעדי תעשה-חסד והיו באכלי שלחנך כי-כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך

2:8 והנה עמך שמעי בן-גרא בן-הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא-ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם-אמיתך בחרב

2:9 ועתה אל-תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה-לו והורדת את-שיבתו בדם שאול

2:10 וישכב דוד עם-אבתיו ויקבר בעיר דוד

2:11 והימים אשר מלך דוד על-ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים

2:12 ושלמה ישב על-כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד

2:13 ויבא אדניהו בן-חגית אל-בת-שבע אם-שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום

2:14 ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר

2:15 ויאמר את ידעת כי-לי היתה המלוכה ועלי שמו כל-ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו

2:16 ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל-תשבי את-פני ותאמר אליו דבר

2:17 ויאמר אמרי-נא לשלמה המלך כי לא-ישיב את-פניך ויתן-לי את-אבישג השונמית לאשה

2:18 ותאמר בת-שבע טוב אנכי אדבר עליך אל-המלך

2:19 ותבא בת-שבע אל-המלך שלמה לדבר-לו על-אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על-כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו

2:20 ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל-תשב את-פני ויאמר-לה המלך שאלי אמי כי לא-אשיב את-פניך

2:21 ותאמר יתן את-אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה

2:22 ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את-אבישג השנמית לאדניהו ושאלי-לו את-המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן-צרויה

2:23 וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה-לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את-הדבר הזה

2:24 ועתה חי-יהוה אשר הכינני ויושיביני על-כסא דוד אבי ואשר עשה-לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו

2:25 וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן-יהוידע ויפגע-בו וימת

2:26 ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על-שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי-נשאת את-ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר-התענה אבי

2:27 ויגרש שלמה את-אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את-דבר יהוה אשר דבר על-בית עלי בשלה

2:28 והשמעה באה עד-יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל-אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח

2:29 ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל-אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את-בניהו בן-יהוידע לאמר לך פגע-בו

2:30 ויבא בניהו אל-אהל יהוה ויאמר אליו כה-אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את-המלך דבר לאמר כה-דבר יואב וכה ענני

2:31 ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע-בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי

2:32 והשיב יהוה את-דמו על-ראשו אשר פגע בשני-אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את-אבנר בן-נר שר-צבא ישראל ואת-עמשא בן-יתר שר-צבא יהודה

2:33 ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד-עולם מעם יהוה

2:34 ויעל בניהו בן-יהוידע ויפגע-בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר

2:35 ויתן המלך את-בניהו בן-יהוידע תחתיו על-הצבא ואת-צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר

2:36 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה-לך בית בירושלם וישבת שם ולא-תצא משם אנה ואנה

2:37 והיה ביום צאתך ועברת את-נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך

2:38 ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים

2:39 ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני-עבדים לשמעי אל-אכיש בן-מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת

2:40 ויקם שמעי ויחבש את-חמרו וילך גתה אל-אכיש לבקש את-עבדיו וילך שמעי ויבא את-עבדיו מגת

2:41 ויגד לשלמה כי-הלך שמעי מירושלם גת וישב

2:42 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי

2:43 ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת-המצוה אשר-צויתי עליך

2:44 ויאמר המלך אל-שמעי אתה ידעת את כל-הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את-רעתך בראשך

2:45 והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד-עולם

2:46 ויצו המלך את-בניהו בן-יהוידע ויצא ויפגע-בו וימת והממלכה נכונה ביד-שלמה

3:1 ויתחתן שלמה את-פרעה מלך מצרים ויקח את-בת-פרעה ויביאה אל-עיר דוד עד כלתו לבנות את-ביתו ואת-בית יהוה ואת-חומת ירושלם סביב

3:2 רק העם מזבחים בבמות כי לא-נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם

3:3 ויאהב שלמה את-יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר

3:4 וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא

3:5 בגבעון נראה יהוה אל-שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן-לך

3:6 ויאמר שלמה אתה עשית עם-עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר-לו את-החסד הגדול הזה ותתן-לו בן ישב על-כסאו כיום הזה

3:7 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את-עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא

3:8 ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם-רב אשר לא-ימנה ולא יספר מרב

3:9 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את-עמך להבין בין-טוב לרע כי מי יוכל לשפט את-עמך הכבד הזה

3:10 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את-הדבר הזה

3:11 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את-הדבר הזה ולא-שאלת לך ימים רבים ולא-שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט

3:12 הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא-היה לפניך ואחריך לא-יקום כמוך

3:13 וגם אשר לא-שאלת נתתי לך גם-עשר גם-כבוד אשר לא-היה כמוך איש במלכים כל-ימיך

3:14 ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את-ימיך

3:15 ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית-אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל-עבדיו

3:16 אז תבאנה שתים נשים זנות אל-המלך ותעמדנה לפניו

3:17 ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית

3:18 ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם-האשה הזאת ואנחנו יחדו אין-זר אתנו בבית זולתי שתים-אנחנו בבית

3:19 וימת בן-האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו

3:20 ותקם בתוך הלילה ותקח את-בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת-בנה המת השכיבה בחיקי

3:21 ואקם בבקר להיניק את-בני והנה-מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא-היה בני אשר ילדתי

3:22 ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך

3:23 ויאמר המלך זאת אמרת זה-בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי

3:24 ויאמר המלך קחו לי-חרב ויבאו החרב לפני המלך

3:25 ויאמר המלך גזרו את-הילד החי לשנים ותנו את-החצי לאחת ואת-החצי לאחת

3:26 ותאמר האשה אשר-בנה החי אל-המלך כי-נכמרו רחמיה על-בנה ותאמר בי אדני תנו-לה את-הילוד החי והמת אל-תמיתהו וזאת אמרת גם-לי גם-לך לא יהיה גזרו

3:27 ויען המלך ויאמר תנו-לה את-הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו

3:28 וישמעו כל-ישראל את-המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי-חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט

4:1 ויהי המלך שלמה מלך על-כל-ישראל

4:2 ואלה השרים אשר-לו עזריהו בן-צדוק הכהן

4:3 אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן-אחילוד המזכיר

4:4 ובניהו בן-יהוידע על-הצבא וצדוק ואביתר כהנים

4:5 ועזריהו בן-נתן על-הנצבים וזבוד בן-נתן כהן רעה המלך

4:6 ואחישר על-הבית ואדנירם בן-עבדא על-המס

4:7 ולשלמה שנים-עשר נצבים על-כל-ישראל וכלכלו את-המלך ואת-ביתו חדש בשנה יהיה על-אחד לכלכל

4:8 ואלה שמותם בן-חור בהר אפרים

4:9 בן-דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן

4:10 בן-חסד בארבות לו שכה וכל-ארץ חפר

4:11 בן-אבינדב כל-נפת דאר טפת בת-שלמה היתה לו לאשה

4:12 בענא בן-אחילוד תענך ומגדו וכל-בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם

4:13 בן-גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן-מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת

4:14 אחינדב בן-עדא מחנימה

4:15 אחימעץ בנפתלי גם-הוא לקח את-בשמת בת-שלמה לאשה

4:16 בענא בן-חושי באשר ובעלות

4:17 יהושפט בן-פרוח ביששכר

4:18 שמעי בן-אלא בבנימן

4:19 גבר בן-ארי בארץ גלעד ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ

4:20 יהודה וישראל רבים כחול אשר-על-הים לרב אכלים ושתים ושמחים

5:1 ושלמה היה מושל בכל-הממלכות מן-הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את-שלמה כל-ימי חייו

5:2 ויהי לחם-שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח

5:3 עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים

5:4 כי-הוא רדה בכל-עבר הנהר מתפסח ועד-עזה בכל-מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל-עבריו מסביב

5:5 וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד-באר שבע כל ימי שלמה

5:6 ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים-עשר אלף פרשים

5:7 וכלכלו הנצבים האלה את-המלך שלמה ואת כל-הקרב אל-שלחן המלך-שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר

5:8 והשערים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל-המקום אשר יהיה-שם איש כמשפטו

5:9 ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על-שפת הים

5:10 ותרב חכמת שלמה מחכמת כל-בני-קדם ומכל חכמת מצרים

5:11 ויחכם מכל-האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי-שמו בכל-הגוים סביב

5:12 וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף

5:13 וידבר על-העצים מן-הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על-הבהמה ועל-העוף ועל-הרמש ועל-הדגים

5:14 ויבאו מכל-העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל-מלכי הארץ אשר שמעו את-חכמתו

5:15 וישלח חירם מלך-צור את-עבדיו אל-שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל-הימים

5:16 וישלח שלמה אל-חירם לאמר

5:17 אתה ידעת את-דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת-יהוה אתם תחת כפות רגלו

5:18 ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע

5:19 והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל-דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על-כסאך הוא-יבנה הבית לשמי

5:20 ועתה צוה ויכרתו-לי ארזים מן-הלבנון ועבדי יהיו עם-עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת-עצים כצדנים

5:21 ויהי כשמע חירם את-דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על-העם הרב הזה

5:22 וישלח חירם אל-שלמה לאמר שמעתי את אשר-שלחת אלי אני אעשה את-כל-חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים

5:23 עבדי ירדו מן-הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד-המקום אשר-תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את-חפצי לתת לחם ביתי

5:24 ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל-חפצו

5:25 ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה-יתן שלמה לחירם שנה בשנה

5:26 ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר-לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם

5:27 ויעל המלך שלמה מס מכל-ישראל ויהי המס שלשים אלף איש

5:28 וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על-המס

5:29 ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר

5:30 לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על-המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה

5:31 ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית

5:32 ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית

6:1 ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני-ישראל מארץ-מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על-ישראל ויבן הבית ליהוה

6:2 והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים-אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו

6:3 והאולם על-פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על-פני רחב הבית עשר באמה רחבו על-פני הבית

6:4 ויעש לבית חלוני שקפים אטמים

6:5 ויבן על-קיר הבית יצוע סביב את-קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב

6:6 היצוע התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות-הבית

6:7 והבית בהבנתו אבן-שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל-כלי ברזל לא-נשמע בבית בהבנתו

6:8 פתח הצלע התיכנה אל-כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על-התיכנה ומן-התיכנה אל-השלשים

6:9 ויבן את-הבית ויכלהו ויספן את-הבית גבים ושדרת בארזים

6:10 ויבן את-היצוע על-כל-הבית חמש אמות קומתו ויאחז את-הבית בעצי ארזים

6:11 ויהי דבר-יהוה אל-שלמה לאמר

6:12 הבית הזה אשר-אתה בנה אם-תלך בחקתי ואת-משפטי תעשה ושמרת את-כל-מצותי ללכת בהם והקמתי את-דברי אתך אשר דברתי אל-דוד אביך

6:13 ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את-עמי ישראל

6:14 ויבן שלמה את-הבית ויכלהו

6:15 ויבן את-קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד-קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את-קרקע הבית בצלעות ברושים

6:16 ויבן את-עשרים אמה מירכותי הבית בצלעות ארזים מן-הקרקע עד-הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים

6:17 וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני

6:18 וארז אל-הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה

6:19 ודביר בתוך-הבית מפנימה הכין לתתן שם את-ארון ברית יהוה

6:20 ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז

6:21 ויצף שלמה את-הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב

6:22 ואת-כל-הבית צפה זהב עד-תם כל-הבית וכל-המזבח אשר-לדביר צפה זהב

6:23 ויעש בדביר שני כרובים עצי-שמן עשר אמות קומתו

6:24 וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד-קצות כנפיו

6:25 ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים

6:26 קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני

6:27 ויתן את-הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את-כנפי הכרבים ותגע כנף-האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל-תוך הבית נגעת כנף אל-כנף

6:28 ויצף את-הכרובים זהב

6:29 ואת כל-קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון

6:30 ואת-קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון

6:31 ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי-שמן האיל מזוזות חמשית

6:32 ושתי דלתות עצי-שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על-הכרובים ועל-התמרות את-הזהב

6:33 וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי-שמן מאת רבעית

6:34 ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים

6:35 וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על-המחקה

6:36 ויבן את-החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים

6:37 בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו

6:38 ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל-משפטו ויבנהו שבע שנים

7:1 ואת-ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את-כל-ביתו

7:2 ויבן את-בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על-העמודים

7:3 וספן בארז ממעל על-הצלעת אשר על-העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור

7:4 ושקפים שלשה טורים ומחזה אל-מחזה שלש פעמים

7:5 וכל-הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל-מחזה שלש פעמים

7:6 ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על-פניהם ועמדים ועב על-פניהם

7:7 ואולם הכסא אשר ישפט-שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד-הקרקע

7:8 וביתו אשר-ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת-פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה

7:9 כל-אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד-הטפחות ומחוץ עד-החצר הגדולה

7:10 ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות

7:11 ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז

7:12 וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית-יהוה הפנימית ולאלם הבית

7:13 וישלח המלך שלמה ויקח את-חירם מצר

7:14 בן-אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש-צרי חרש נחשת וימלא את-החכמה ואת-התבונה ואת-הדעת לעשות כל-מלאכה בנחשת ויבוא אל-המלך שלמה ויעש את-כל-מלאכתו

7:15 ויצר את-שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים-עשרה אמה יסב את-העמוד השני

7:16 ושתי כתרת עשה לתת על-ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית

7:17 שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על-ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית

7:18 ויעש את-העמודים ושני טורים סביב על-השבכה האחת לכסות את-הכתרת אשר על-ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית

7:19 וכתרת אשר על-ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות

7:20 וכתרת על-שני העמודים גם-ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית

7:21 ויקם את-העמדים לאלם ההיכל ויקם את-העמוד הימני ויקרא את-שמו יכין ויקם את-העמוד השמאלי ויקרא את-שמו בעז

7:22 ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים

7:23 ויעש את-הים מוצק עשר באמה משפתו עד-שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב

7:24 ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את-הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו

7:25 עמד על-שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל-אחריהם ביתה

7:26 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת-כוס פרח שושן אלפים בת יכיל

7:27 ויעש את-המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה

7:28 וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים

7:29 ועל-המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל-השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד

7:30 וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות

7:31 ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה-כן אמה וחצי האמה וגם-על-פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות

7:32 וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה

7:33 ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק

7:34 וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן-המכנה כתפיה

7:35 ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה

7:36 ויפתח על-הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה כרובים אריות ותמרת כמער-איש וליות סביב

7:37 כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה

7:38 ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על-המכונה האחת לעשר המכנות

7:39 ויתן את-המכנות חמש על-כתף הבית מימין וחמש על-כתף הבית משמאלו ואת-הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב

7:40 ויעש חירום את-הכירות ואת-היעים ואת-המזרקות ויכל חירם לעשות את-כל-המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה

7:41 עמדים שנים וגלת הכתרת אשר-על-ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את-שתי גלת הכתרת אשר על-ראש העמודים

7:42 ואת-הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני-טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את-שתי גלת הכתרת אשר על-פני העמודים

7:43 ואת-המכנות עשר ואת-הכירת עשרה על-המכנות

7:44 ואת-הים האחד ואת-הבקר שנים-עשר תחת הים

7:45 ואת-הסירות ואת-היעים ואת-המזרקות ואת כל-הכלים האהל אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט

7:46 בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן

7:47 וינח שלמה את-כל-הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת

7:48 ויעש שלמה את כל-הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת-השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב

7:49 ואת-המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב

7:50 והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב

7:51 ותשלם כל-המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את-קדשי דוד אביו את-הכסף ואת-הזהב ואת-הכלים נתן באצרות בית יהוה

8:1 אז יקהל שלמה את-זקני ישראל את-כל-ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל-המלך שלמה ירושלם להעלות את-ארון ברית-יהוה מעיר דוד היא ציון

8:2 ויקהלו אל-המלך שלמה כל-איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי

8:3 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את-הארון

8:4 ויעלו את-ארון יהוה ואת-אהל מועד ואת-כל-כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים

8:5 והמלך שלמה וכל-עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא-יספרו ולא ימנו מרב

8:6 ויבאו הכהנים את-ארון ברית-יהוה אל-מקומו אל-דביר הבית אל-קדש הקדשים אל-תחת כנפי הכרובים

8:7 כי הכרובים פרשים כנפים אל-מקום הארון ויסכו הכרבים על-הארון ועל-בדיו מלמעלה

8:8 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן-הקדש על-פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה

8:9 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם-בני ישראל בצאתם מארץ מצרים

8:10 ויהי בצאת הכהנים מן-הקדש והענן מלא את-בית יהוה

8:11 ולא-יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי-מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה

8:12 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל

8:13 בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים

8:14 ויסב המלך את-פניו ויברך את כל-קהל ישראל וכל-קהל ישראל עמד

8:15 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר

8:16 מן-היום אשר הוצאתי את-עמי את-ישראל ממצרים לא-בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על-עמי ישראל

8:17 ויהי עם-לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל

8:18 ויאמר יהוה אל-דוד אבי יען אשר היה עם-לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם-לבבך

8:19 רק אתה לא תבנה הבית כי אם-בנך היצא מחלציך הוא-יבנה הבית לשמי

8:20 ויקם יהוה את-דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על-כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל

8:21 ואשם שם מקום לארון אשר-שם ברית יהוה אשר כרת עם-אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים

8:22 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל-קהל ישראל ויפרש כפיו השמים

8:23 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין-כמוך אלהים בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל-לבם

8:24 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר-דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה

8:25 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא-יכרת לך איש מלפני ישב על-כסא ישראל רק אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני

8:26 ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי

8:27 כי האמנם ישב אלהים על-הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי-הבית הזה אשר בניתי

8:28 ופנית אל-תפלת עבדך ואל-תחנתו יהוה אלהי לשמע אל-הרנה ואל-התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום

8:29 להיות עינך פתחות אל-הבית הזה לילה ויום אל-המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל-התפלה אשר יתפלל עבדך אל-המקום הזה

8:30 ושמעת אל-תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל-המקום הזה ואתה תשמע אל-מקום שבתך אל-השמים ושמעת וסלחת

8:31 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא-בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה

8:32 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את-עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו

8:33 בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו-לך ושבו אליך והודו את-שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה

8:34 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל-האדמה אשר נתת לאבותם

8:35 בהעצר שמים ולא-יהיה מטר כי יחטאו-לך והתפללו אל-המקום הזה והודו את-שמך ומחטאתם ישובון כי תענם

8:36 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את-הדרך הטובה אשר ילכו-בה ונתתה מטר על-ארצך אשר-נתתה לעמך לנחלה

8:37 רעב כי-יהיה בארץ דבר כי-יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר-לו איבו בארץ שעריו כל-נגע כל-מחלה

8:38 כל-תפלה כל-תחנה אשר תהיה לכל-האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל-הבית הזה

8:39 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל-דרכיו אשר תדע את-לבבו כי-אתה ידעת לבדך את-לבב כל-בני האדם

8:40 למען יראוך כל-הימים אשר-הם חיים על-פני האדמה אשר נתתה לאבתינו

8:41 וגם אל-הנכרי אשר לא-מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך

8:42 כי ישמעון את-שמך הגדול ואת-ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל-הבית הזה

8:43 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר-יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל-עמי הארץ את-שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי-שמך נקרא על-הבית הזה אשר בניתי

8:44 כי-יצא עמך למלחמה על-איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל-יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר-בנתי לשמך

8:45 ושמעת השמים את-תפלתם ואת-תחנתם ועשית משפטם

8:46 כי יחטאו-לך כי אין אדם אשר לא-יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל-ארץ האויב רחוקה או קרובה

8:47 והשיבו אל-לבם בארץ אשר נשבו-שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו

8:48 ושבו אליך בכל-לבבם ובכל-נפשם בארץ איביהם אשר-שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר-בנית לשמך

8:49 ושמעת השמים מכון שבתך את-תפלתם ואת-תחנתם ועשית משפטם

8:50 וסלחת לעמך אשר חטאו-לך ולכל-פשעיהם אשר פשעו-בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום

8:51 כי-עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל

8:52 להיות עיניך פתחות אל-תחנת עבדך ואל-תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך

8:53 כי-אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את-אבתינו ממצרים אדני יהוה

8:54 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל-יהוה את כל-התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על-ברכיו וכפיו פרשות השמים

8:55 ויעמד ויברך את כל-קהל ישראל קול גדול לאמר

8:56 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא-נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו

8:57 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם-אבתינו אל-יעזבנו ואל-יטשנו

8:58 להטות לבבנו אליו ללכת בכל-דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את-אבתינו

8:59 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל-יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר-יום ביומו

8:60 למען דעת כל-עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד

8:61 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה

8:62 והמלך וכל-ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה

8:63 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את-בית יהוה המלך וכל-בני ישראל

8:64 ביום ההוא קדש המלך את-תוך החצר אשר לפני בית-יהוה כי-עשה שם את-העלה ואת-המנחה ואת חלבי השלמים כי-מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את-העלה ואת-המנחה ואת חלבי השלמים

8:65 ויעש שלמה בעת-ההיא את-החג וכל-ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד-נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום

8:66 ביום השמיני שלח את-העם ויברכו את-המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל-הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו

9:1 ויהי ככלות שלמה לבנות את-בית-יהוה ואת-בית המלך ואת כל-חשק שלמה אשר חפץ לעשות

9:2 וירא יהוה אל-שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון

9:3 ויאמר יהוה אליו שמעתי את-תפלתך ואת-תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את-הבית הזה אשר בנתה לשום-שמי שם עד-עולם והיו עיני ולבי שם כל-הימים

9:4 ואתה אם-תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם-לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר

9:5 והקמתי את-כסא ממלכתך על-ישראל לעלם כאשר דברתי על-דוד אביך לאמר לא-יכרת לך איש מעל כסא ישראל

9:6 אם-שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם

9:7 והכרתי את-ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת-הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל-העמים

9:8 והבית הזה יהיה עליון כל-עבר עליו ישם ושרק ואמרו על-מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה

9:9 ואמרו על אשר עזבו את-יהוה אלהיהם אשר הוציא את-אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו להם ויעבדם על-כן הביא יהוה עליהם את כל-הרעה הזאת

9:10 ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית יהוה ואת-בית המלך

9:11 חירם מלך-צר נשא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל

9:12 ויצא חירם מצר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו

9:13 ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה

9:14 וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב

9:15 וזה דבר-המס אשר-העלה המלך שלמה לבנות את-בית יהוה ואת-ביתו ואת-המלוא ואת חומת ירושלם ואת-חצר ואת-מגדו ואת-גזר

9:16 פרעה מלך-מצרים עלה וילכד את-גזר וישרפה באש ואת-הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה

9:17 ויבן שלמה את-גזר ואת-בית חרן תחתון

9:18 ואת-בעלת ואת-תמר במדבר בארץ

9:19 ואת כל-ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו

9:20 כל-העם הנותר מן-האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא-מבני ישראל המה

9:21 בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא-יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס-עבד עד היום הזה

9:22 ומבני ישראל לא-נתן שלמה עבד כי-הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו

9:23 אלה שרי הנצבים אשר על-המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה

9:24 אך בת-פרעה עלתה מעיר דוד אל-ביתה אשר בנה-לה אז בנה את-המלוא

9:25 והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על-המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את-הבית

9:26 ואני עשה המלך שלמה בעציון-גבר אשר את-אלות על-שפת ים-סוף בארץ אדום

9:27 וישלח חירם באני את-עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה

9:28 ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע-מאות ועשרים ככר ויבאו אל-המלך שלמה

10:1 ומלכת-שבא שמעת את-שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות

10:2 ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב-מאד ואבן יקרה ותבא אל-שלמה ותדבר אליו את כל-אשר היה עם-לבבה

10:3 ויגד-לה שלמה את-כל-דבריה לא-היה דבר נעלם מן-המלך אשר לא הגיד לה

10:4 ותרא מלכת-שבא את כל-חכמת שלמה והבית אשר בנה

10:5 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא-היה בה עוד רוח

10:6 ותאמר אל-המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על-דבריך ועל-חכמתך

10:7 ולא-האמנתי לדברים עד אשר-באתי ותראינה עיני והנה לא-הגד-לי החצי הוספת חכמה וטוב אל-השמועה אשר שמעתי

10:8 אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את-חכמתך

10:9 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על-כסא ישראל באהבת יהוה את-ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה

10:10 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא-בא כבשם ההוא עוד לרב אשר-נתנה מלכת-שבא למלך שלמה

10:11 וגם אני חירם אשר-נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה

10:12 ויעש המלך את-עצי האלמגים מסעד לבית-יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא-כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה

10:13 והמלך שלמה נתן למלכת-שבא את-כל-חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן-לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה

10:14 ויהי משקל הזהב אשר-בא לשלמה בשנה אחת שש מאות ששים ושש ככר זהב

10:15 לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל-מלכי הערב ופחות הארץ

10:16 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש-מאות זהב יעלה על-הצנה האחת

10:17 ושלש-מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על-המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון

10:18 ויעש המלך כסא-שן גדול ויצפהו זהב מופז

10:19 שש מעלות לכסה וראש-עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל-מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות

10:20 ושנים עשר אריים עמדים שם על-שש המעלות מזה ומזה לא-נעשה כן לכל-ממלכות

10:21 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית-יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה

10:22 כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים

10:23 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה

10:24 וכל-הארץ מבקשים את-פני שלמה לשמע את-חכמתו אשר-נתן אלהים בלבו

10:25 והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר-שנה בשנה

10:26 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי-לו אלף וארבע-מאות רכב ושנים-עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם-המלך בירושלם

10:27 ויתן המלך את-הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב

10:28 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר

10:29 ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל-מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יצאו

11:1 והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת-בת-פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית

11:2 מן-הגוים אשר אמר-יהוה אל-בני ישראל לא-תבאו בהם והם לא-יבאו בכם אכן יטו את-לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה

11:3 ויהי-לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את-לבו

11:4 ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את-לבבו אחרי אלהים אחרים ולא-היה לבבו שלם עם-יהוה אלהיו כלבב דויד אביו

11:5 וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים

11:6 ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו

11:7 אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על-פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון

11:8 וכן עשה לכל-נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן

11:9 ויתאנף יהוה בשלמה כי-נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים

11:10 וצוה אליו על-הדבר הזה לבלתי-לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר-צוה יהוה

11:11 ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה-זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את-הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך

11:12 אך-בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה

11:13 רק את-כל-הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי

11:14 ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום

11:15 ויהי בהיות דוד את-אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את-החללים ויך כל-זכר באדום

11:16 כי ששת חדשים ישב-שם יואב וכל-ישראל עד-הכרית כל-זכר באדום

11:17 ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן

11:18 ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל-פרעה מלך-מצרים ויתן-לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו

11:19 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן-לו אשה את-אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה

11:20 ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה

11:21 והדד שמע במצרים כי-שכב דוד עם-אבתיו וכי-מת יואב שר-הצבא ויאמר הדד אל-פרעה שלחני ואלך אל-ארצי

11:22 ויאמר לו פרעה כי מה-אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל-ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני

11:23 ויקם אלהים לו שטן את-רזון בן-אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך-צובה אדניו

11:24 ויקבץ עליו אנשים ויהי שר-גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק

11:25 ויהי שטן לישראל כל-ימי שלמה ואת-הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על-ארם

11:26 וירבעם בן-נבט אפרתי מן-הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך

11:27 וזה הדבר אשר-הרים יד במלך שלמה בנה את-המלוא סגר את-פרץ עיר דוד אביו

11:28 והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את-הנער כי-עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל-סבל בית יוסף

11:29 ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה

11:30 ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים

11:31 ויאמר לירבעם קח-לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את-הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים

11:32 והשבט האחד יהיה-לו למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל

11:33 יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני-עמון ולא-הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו

11:34 ולא-אקח את-כל-הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי

11:35 ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים

11:36 ולבנו אתן שבט-אחד למען היות-ניר לדויד-עבדי כל-הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם

11:37 ואתך אקח ומלכת בכל אשר-תאוה נפשך והיית מלך על-ישראל

11:38 והיה אם-תשמע את-כל-אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית-נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את-ישראל

11:39 ואענה את-זרע דוד למען זאת אך לא כל-הימים

11:40 ויבקש שלמה להמית את-ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל-שישק מלך-מצרים ויהי במצרים עד-מות שלמה

11:41 ויתר דברי שלמה וכל-אשר עשה וחכמתו הלוא-הם כתבים על-ספר דברי שלמה

11:42 והימים אשר מלך שלמה בירושלם על-כל-ישראל ארבעים שנה

11:43 וישכב שלמה עם-אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו

12:1 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל-ישראל להמליך אתו

12:2 ויהי כשמע ירבעם בן-נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים

12:3 וישלחו ויקראו-לו ויבאו ירבעם וכל-קהל ישראל וידברו אל-רחבעם לאמר

12:4 אביך הקשה את-עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר-נתן עלינו ונעבדך

12:5 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם

12:6 ויועץ המלך רחבעם את-הזקנים אשר-היו עמדים את-פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את-העם-הזה דבר

12:7 וידבר אליו לאמר אם-היום תהיה-עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל-הימים

12:8 ויעזב את-עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את-הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו

12:9 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את-העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן-העל אשר-נתן אביך עלינו

12:10 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה-תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את-עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי

12:11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על-עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

12:12 ויבו ירבעם וכל-העם אל-רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי

12:13 ויען המלך את-העם קשה ויעזב את-עצת הזקנים אשר יעצהו

12:14 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את-עלכם ואני אסיף על-עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

12:15 ולא-שמע המלך אל-העם כי-היתה סבה מעם יהוה למען הקים את-דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל-ירבעם בן-נבט

12:16 וירא כל-ישראל כי לא-שמע המלך אליהם וישבו העם את-המלך דבר לאמר מה-לנו חלק בדוד ולא-נחלה בבן-ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו

12:17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם

12:18 וישלח המלך רחבעם את-אדרם אשר על-המס וירגמו כל-ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם

12:19 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה

12:20 ויהי כשמע כל-ישראל כי-שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל-העדה וימליכו אתו על-כל-ישראל לא היה אחרי בית-דוד זולתי שבט-יהודה לבדו

12:21 ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את-כל-בית יהודה ואת-שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם-בית ישראל להשיב את-המלוכה לרחבעם בן-שלמה

12:22 ויהי דבר האלהים אל-שמעיה איש-האלהים לאמר

12:23 אמר אל-רחבעם בן-שלמה מלך יהודה ואל-כל-בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר

12:24 כה אמר יהוה לא-תעלו ולא-תלחמון עם-אחיכם בני-ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את-דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה

12:25 ויבן ירבעם את-שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את-פנואל

12:26 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד

12:27 אם-יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית-יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל-אדניהם אל-רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל-רחבעם מלך-יהודה

12:28 ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב-לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים

12:29 וישם את-האחד בבית-אל ואת-האחד נתן בדן

12:30 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד-דן

12:31 ויעש את-בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא-היו מבני לוי

12:32 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה-עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על-המזבח כן עשה בבית-אל לזבח לעגלים אשר-עשה והעמיד בבית אל את-כהני הבמות אשר עשה

12:33 ויעל על-המזבח אשר-עשה בבית-אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר-בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על-המזבח להקטיר

13:1 והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל-בית-אל וירבעם עמד על-המזבח להקטיר

13:2 ויקרא על-המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה-בן נולד לבית-דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את-כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך

13:3 ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר-עליו

13:4 ויהי כשמע המלך את-דבר איש-האלהים אשר קרא על-המזבח בבית-אל וישלח ירבעם את-ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו

13:5 והמזבח נקרע וישפך הדשן מן-המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה

13:6 ויען המלך ויאמר אל-איש האלהים חל-נא את-פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש-האלהים את-פני יהוה ותשב יד-המלך אליו ותהי כבראשנה

13:7 וידבר המלך אל-איש האלהים באה-אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת

13:8 ויאמר איש-האלהים אל-המלך אם-תתן-לי את-חצי ביתך לא אבא עמך ולא-אכל לחם ולא אשתה-מים במקום הזה

13:9 כי-כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא-תאכל לחם ולא תשתה-מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת

13:10 וילך בדרך אחר ולא-שב בדרך אשר בא בה אל-בית-אל

13:11 ונביא אחד זקן ישב בבית-אל ויבוא בנו ויספר-לו את-כל-המעשה אשר-עשה איש-האלהים היום בבית-אל את-הדברים אשר דבר אל-המלך ויספרום לאביהם

13:12 וידבר אלהם אביהם אי-זה הדרך הלך ויראו בניו את-הדרך אשר הלך איש האלהים אשר-בא מיהודה

13:13 ויאמר אל-בניו חבשו-לי החמור ויחבשו-לו החמור וירכב עליו

13:14 וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש-האלהים אשר-באת מיהודה ויאמר אני

13:15 ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם

13:16 ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא-אכל לחם ולא-אשתה אתך מים במקום הזה

13:17 כי-דבר אלי בדבר יהוה לא-תאכל לחם ולא-תשתה שם מים לא-תשוב ללכת בדרך אשר-הלכת בה

13:18 ויאמר לו גם-אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל-ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו

13:19 וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים

13:20 ויהי הם ישבים אל-השלחן ויהי דבר-יהוה אל-הנביא אשר השיבו

13:21 ויקרא אל-איש האלהים אשר-בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את-המצוה אשר צוך יהוה אלהיך

13:22 ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל-תאכל לחם ואל-תשת מים לא-תבוא נבלתך אל-קבר אבתיך

13:23 ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש-לו החמור לנביא אשר השיבו

13:24 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה

13:25 והנה אנשים עברים ויראו את-הנבלה משלכת בדרך ואת-האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה

13:26 וישמע הנביא אשר השיבו מן-הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את-פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר-לו

13:27 וידבר אל-בניו לאמר חבשו-לי את-החמור ויחבשו

13:28 וילך וימצא את-נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא-אכל האריה את-הנבלה ולא שבר את-החמור

13:29 וישא הנביא את-נבלת איש-האלהים וינחהו אל-החמור וישיבהו ויבא אל-עיר הנביא הזקן לספד ולקברו

13:30 וינח את-נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי

13:31 ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל-בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את-עצמתי

13:32 כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על-המזבח אשר בבית-אל ועל כל-בתי הבמות אשר בערי שמרון

13:33 אחר הדבר הזה לא-שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את-ידו ויהי כהני במות

13:34 ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה

14:1 בעת ההיא חלה אביה בן-ירבעם

14:2 ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי-אתי אשת ירבעם והלכת שלה הנה-שם אחיה הנביא הוא-דבר עלי למלך על-העם הזה

14:3 ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך מה-יהיה לנער

14:4 ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא-יכל לראות כי קמו עיניו משיבו

14:5 ויהוה אמר אל-אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל-בנה כי-חלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה

14:6 ויהי כשמע אחיהו את-קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה

14:7 לכי אמרי לירבעם כה-אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל

14:8 ואקרע את-הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא-היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר-הלך אחרי בכל-לבבו לעשות רק הישר בעיני

14:9 ותרע לעשות מכל אשר-היו לפניך ותלך ותעשה-לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך

14:10 לכן הנני מביא רעה אל-בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית-ירבעם כאשר יבער הגלל עד-תמו

14:11 המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר

14:12 ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד

14:13 וספדו-לו כל-ישראל וקברו אתו כי-זה לבדו יבא לירבעם אל-קבר יען נמצא-בו דבר טוב אל-יהוה אלהי ישראל בבית ירבעם

14:14 והקים יהוה לו מלך על-ישראל אשר יכרית את-בית ירבעם זה היום ומה גם-עתה

14:15 והכה יהוה את-ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את-ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את-אשריהם מכעיסים את-יהוה

14:16 ויתן את-ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את-ישראל

14:17 ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף-הבית והנער מת

14:18 ויקברו אתו ויספדו-לו כל-ישראל כדבר יהוה אשר דבר ביד-עבדו אחיהו הנביא

14:19 ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

14:20 והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם-אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו

14:21 ורחבעם בן-שלמה מלך ביהודה בן-ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר-בחר יהוה לשום את-שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית

14:22 ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו

14:23 ויבנו גם-המה להם במות ומצבות ואשרים על כל-גבעה גבהה ותחת כל-עץ רענן

14:24 וגם-קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל

14:25 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק מלך-מצרים על-ירושלם

14:26 ויקח את-אצרות בית-יהוה ואת-אוצרות בית המלך ואת-הכל לקח ויקח את-כל-מגני הזהב אשר עשה שלמה

14:27 ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על-יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך

14:28 ויהי מדי-בא המלך בית יהוה ישאום הרצים והשיבום אל-תא הרצים

14:29 ויתר דברי רחבעם וכל-אשר עשה הלא-המה כתובים על-ספר דברי הימים למלכי יהודה

14:30 ומלחמה היתה בין-רחבעם ובין ירבעם כל-הימים

14:31 וישכב רחבעם עם-אבתיו ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו

15:1 ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן-נבט מלך אבים על-יהודה

15:2 שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת-אבישלום

15:3 וילך בכל-חטאות אביו אשר-עשה לפניו ולא-היה לבבו שלם עם-יהוה אלהיו כלבב דוד אביו

15:4 כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את-בנו אחריו ולהעמיד את-ירושלם

15:5 אשר עשה דוד את-הישר בעיני יהוה ולא-סר מכל אשר-צוהו כל ימי חייו רק בדבר אוריה החתי

15:6 ומלחמה היתה בין-רחבעם ובין ירבעם כל-ימי חייו

15:7 ויתר דברי אבים וכל-אשר עשה הלוא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם

15:8 וישכב אבים עם-אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו

15:9 ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה

15:10 וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת-אבישלום

15:11 ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו

15:12 ויעבר הקדשים מן-הארץ ויסר את-כל-הגללים אשר עשו אבתיו

15:13 וגם את-מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר-עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את-מפלצתה וישרף בנחל קדרון

15:14 והבמות לא-סרו רק לבב-אסא היה שלם עם-יהוה כל-ימיו

15:15 ויבא את-קדשי אביו וקדשו בית יהוה כסף וזהב וכלים

15:16 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך-ישראל כל-ימיהם

15:17 ויעל בעשא מלך-ישראל על-יהודה ויבן את-הרמה לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה

15:18 ויקח אסא את-כל-הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית-יהוה ואת-אוצרות בית מלך ויתנם ביד-עבדיו וישלחם המלך אסא אל-בן-הדד בן-טברמן בן-חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר

15:19 ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את-בריתך את-בעשא מלך-ישראל ויעלה מעלי

15:20 וישמע בן-הדד אל-המלך אסא וישלח את-שרי החילים אשר-לו על-ערי ישראל ויך את-עיון ואת-דן ואת אבל בית-מעכה ואת כל-כנרות על כל-ארץ נפתלי

15:21 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את-הרמה וישב בתרצה

15:22 והמלך אסא השמיע את-כל-יהודה אין נקי וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את-גבע בנימן ואת-המצפה

15:23 ויתר כל-דברי-אסא וכל-גבורתו וכל-אשר עשה והערים אשר בנה הלא-המה כתובים על-ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את-רגליו

15:24 וישכב אסא עם-אבתיו ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו

15:25 ונדב בן-ירבעם מלך על-ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על-ישראל שנתים

15:26 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את-ישראל

15:27 ויקשר עליו בעשא בן-אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל-ישראל צרים על-גבתון

15:28 וימתהו בעשא בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו

15:29 ויהי כמלכו הכה את-כל-בית ירבעם לא-השאיר כל-נשמה לירבעם עד-השמדו כדבר יהוה אשר דבר ביד-עבדו אחיה השילני

15:30 על-חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את-ישראל בכעסו אשר הכעיס את-יהוה אלהי ישראל

15:31 ויתר דברי נדב וכל-אשר עשה הלא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

15:32 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך-ישראל כל-ימיהם

15:33 בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא בן-אחיה על-כל-ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה

15:34 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את-ישראל

16:1 ויהי דבר-יהוה אל-יהוא בן-חנני על-בעשא לאמר

16:2 יען אשר הרימתיך מן-העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את-עמי ישראל להכעיסני בחטאתם

16:3 הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את-ביתך כבית ירבעם בן-נבט

16:4 המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים

16:5 ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

16:6 וישכב בעשא עם-אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו

16:7 וגם ביד-יהוא בן-חנני הנביא דבר-יהוה היה אל-בעשא ואל-ביתו ועל כל-הרעה אשר-עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר-הכה אתו

16:8 בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן-בעשא על-ישראל בתרצה שנתים

16:9 ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על-הבית בתרצה

16:10 ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו

16:11 ויהי במלכו כשבתו על-כסאו הכה את-כל-בית בעשא לא-השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו

16:12 וישמד זמרי את כל-בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל-בעשא ביד יהוא הנביא

16:13 אל כל-חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את-ישראל להכעיס את-יהוה אלהי ישראל בהבליהם

16:14 ויתר דברי אלה וכל-אשר עשה הלוא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

16:15 בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על-גבתון אשר לפלשתים

16:16 וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את-המלך וימלכו כל-ישראל את-עמרי שר-צבא על-ישראל ביום ההוא במחנה

16:17 ויעלה עמרי וכל-ישראל עמו מגבתון ויצרו על-תרצה

16:18 ויהי כראות זמרי כי-נלכדה העיר ויבא אל-ארמון בית-המלך וישרף עליו את-בית-מלך באש וימת

16:19 על-חטאתו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את-ישראל

16:20 ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

16:21 אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן-גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי

16:22 ויחזק העם אשר אחרי עמרי את-העם אשר אחרי תבני בן-גינת וימת תבני וימלך עמרי

16:23 בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על-ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש-שנים

16:24 ויקן את-ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את-ההר ויקרא את-שם העיר אשר בנה על שם-שמר אדני ההר שמרון

16:25 ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו

16:26 וילך בכל-דרך ירבעם בן-נבט ובחטאתיו אשר החטיא את-ישראל להכעיס את-יהוה אלהי ישראל בהבליהם

16:27 ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

16:28 וישכב עמרי עם-אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו

16:29 ואחאב בן-עמרי מלך על-ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן-עמרי על-ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה

16:30 ויעש אחאב בן-עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לפניו

16:31 ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן-נבט ויקח אשה את-איזבל בת-אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את-הבעל וישתחו לו

16:32 ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון

16:33 ויעש אחאב את-האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את-יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו

16:34 בימיו בנה חיאל בית האלי את-יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן-נון

17:1 ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל-אחאב חי-יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם-יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם-לפי דברי

17:2 ויהי דבר-יהוה אליו לאמר

17:3 לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על-פני הירדן

17:4 והיה מהנחל תשתה ואת-הערבים צויתי לכלכלך שם

17:5 וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על-פני הירדן

17:6 והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן-הנחל ישתה

17:7 ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא-היה גשם בארץ

17:8 ויהי דבר-יהוה אליו לאמר

17:9 קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך

17:10 ויקם וילך צרפתה ויבא אל-פתח העיר והנה-שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי-נא לי מעט-מים בכלי ואשתה

17:11 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי-נא לי פת-לחם בידך

17:12 ותאמר חי-יהוה אלהיך אם-יש-לי מעוג כי אם-מלא כף-קמח בכד ומעט-שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו

17:13 ויאמר אליה אליהו אל-תיראי באי עשי כדברך אך עשי-לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה

17:14 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן-יהוה גשם על-פני האדמה

17:15 ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא-והיא וביתה ימים

17:16 כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו

17:17 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן-האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא-נותרה-בו נשמה

17:18 ותאמר אל-אליהו מה-לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את-עוני ולהמית את-בני

17:19 ויאמר אליה תני-לי את-בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל-העליה אשר-הוא ישב שם וישכבהו על-מטתו

17:20 ויקרא אל-יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על-האלמנה אשר-אני מתגורר עמה הרעות להמית את-בנה

17:21 ויתמדד על-הילד שלש פעמים ויקרא אל-יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש-הילד הזה על-קרבו

17:22 וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש-הילד על-קרבו ויחי

17:23 ויקח אליהו את-הילד וירדהו מן-העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך

17:24 ותאמר האשה אל-אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר-יהוה בפיך אמת

18:1 ויהי ימים רבים ודבר-יהוה היה אל-אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל-אחאב ואתנה מטר על-פני האדמה

18:2 וילך אליהו להראות אל-אחאב והרעב חזק בשמרון

18:3 ויקרא אחאב אל-עבדיהו אשר על-הבית ועבדיהו היה ירא את-יהוה מאד

18:4 ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים

18:5 ויאמר אחאב אל-עבדיהו לך בארץ אל-כל-מעיני המים ואל כל-הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה

18:6 ויחלקו להם את-הארץ לעבר-בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך-אחד לבדו

18:7 ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על-פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו

18:8 ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו

18:9 ויאמר מה חטאתי כי-אתה נתן את-עבדך ביד-אחאב להמיתני

18:10 חי יהוה אלהיך אם-יש-גוי וממלכה אשר לא-שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את-הממלכה ואת-הגוי כי לא ימצאכה

18:11 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו

18:12 והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא-אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את-יהוה מנערי

18:13 הלא-הגד לאדני את אשר-עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים

18:14 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני

18:15 ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו

18:16 וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד-לו וילך אחאב לקראת אליהו

18:17 ויהי כראות אחאב את-אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל

18:18 ויאמר לא עכרתי את-ישראל כי אם-אתה ובית אביך בעזבכם את-מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים

18:19 ועתה שלח קבץ אלי את-כל-ישראל אל-הר הכרמל ואת-נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל

18:20 וישלח אחאב בכל-בני ישראל ויקבץ את-הנביאים אל-הר הכרמל

18:21 ויגש אליהו אל-כל-העם ויאמר עד-מתי אתם פסחים על-שתי הסעפים אם-יהוה האלהים לכו אחריו ואם-הבעל לכו אחריו ולא-ענו העם אתו דבר

18:22 ויאמר אליהו אל-העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע-מאות וחמשים איש

18:23 ויתנו-לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על-העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את-הפר האחד ונתתי על-העצים ואש לא אשים

18:24 וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם-יהוה והיה האלהים אשר-יענה באש הוא האלהים ויען כל-העם ויאמרו טוב הדבר

18:25 ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו

18:26 ויקחו את-הפר אשר-נתן להם ויעשו ויקראו בשם-הבעל מהבקר ועד-הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על-המזבח אשר עשה

18:27 ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול-גדול כי-אלהים הוא כי שיח וכי-שיג לו וכי-דרך לו אולי ישן הוא ויקץ

18:28 ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד-שפך-דם עליהם

18:29 ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין-קול ואין-ענה ואין קשב

18:30 ויאמר אליהו לכל-העם גשו אלי ויגשו כל-העם אליו וירפא את-מזבח יהוה ההרוס

18:31 ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני-יעקב אשר היה דבר-יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך

18:32 ויבנה את-האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח

18:33 ויערך את-העצים וינתח את-הפר וישם על-העצים

18:34 ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על-העלה ועל-העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

18:35 וילכו המים סביב למזבח וגם את-התעלה מלא-מים

18:36 ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי-אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל-הדברים האלה

18:37 ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי-אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את-לבם אחרנית

18:38 ותפל אש-יהוה ותאכל את-העלה ואת-העצים ואת-האבנים ואת-העפר ואת-המים אשר-בתעלה לחכה

18:39 וירא כל-העם ויפלו על-פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים

18:40 ויאמר אליהו להם תפשו את-נביאי הבעל איש אל-ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל-נחל קישון וישחטם שם

18:41 ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי-קול המון הגשם

18:42 ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל-ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו

18:43 ויאמר אל-נערו עלה-נא הבט דרך-ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים

18:44 ויהי בשבעית ויאמר הנה-עב קטנה ככף-איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל-אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם

18:45 ויהי עד-כה ועד-כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה

18:46 ויד-יהוה היתה אל-אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד-באכה יזרעאלה

19:1 ויגד אחאב לאיזבל את כל-אשר עשה אליהו ואת כל-אשר הרג את-כל-הנביאים בחרב

19:2 ותשלח איזבל מלאך אל-אליהו לאמר כה-יעשון אלהים וכה יוספון כי-כעת מחר אשים את-נפשך כנפש אחד מהם

19:3 וירא ויקם וילך אל-נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את-נערו שם

19:4 והוא-הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת וישאל את-נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי-לא-טוב אנכי מאבתי

19:5 וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה-זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול

19:6 ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב

19:7 וישב מלאך יהוה שנית ויגע-בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך

19:8 ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב

19:9 ויבא-שם אל-המערה וילן שם והנה דבר-יהוה אליו ויאמר לו מה-לך פה אליהו

19:10 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי-עזבו בריתך בני ישראל את-מזבחתיך הרסו ואת-נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את-נפשי לקחתה

19:11 ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה

19:12 ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה

19:13 ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה-לך פה אליהו

19:14 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי-עזבו בריתך בני ישראל את-מזבחתיך הרסו ואת-נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את-נפשי לקחתה

19:15 ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את-חזאל למלך על-ארם

19:16 ואת יהוא בן-נמשי תמשח למלך על-ישראל ואת-אלישע בן-שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך

19:17 והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע

19:18 והשארתי בישראל שבעת אלפים כל-הברכים אשר לא-כרעו לבעל וכל-הפה אשר לא-נשק לו

19:19 וילך משם וימצא את-אלישע בן-שפט והוא חרש שנים-עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו

19:20 ויעזב את-הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה-נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה-עשיתי לך

19:21 וישב מאחריו ויקח את-צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו

20:1 ובן-הדד מלך-ארם קבץ את-כל-חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על-שמרון וילחם בה

20:2 וישלח מלאכים אל-אחאב מלך-ישראל העירה

20:3 ויאמר לו כה אמר בן-הדד כספך וזהבך לי-הוא ונשיך ובניך הטובים לי-הם

20:4 ויען מלך-ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל-אשר-לי

20:5 וישבו המלאכים ויאמרו כה-אמר בן-הדד לאמר כי-שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן

20:6 כי אם-כעת מחר אשלח את-עבדי אליך וחפשו את-ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל-מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו

20:7 ויקרא מלך-ישראל לכל-זקני הארץ ויאמר דעו-נא וראו כי רעה זה מבקש כי-שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו

20:8 ויאמרו אליו כל-הזקנים וכל-העם אל-תשמע ולוא תאבה

20:9 ויאמר למלאכי בן-הדד אמרו לאדני המלך כל אשר-שלחת אל-עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר

20:10 וישלח אליו בן-הדד ויאמר כה-יעשון לי אלהים וכה יוספו אם-ישפק עפר שמרון לשעלים לכל-העם אשר ברגלי

20:11 ויען מלך-ישראל ויאמר דברו אל-יתהלל חגר כמפתח

20:12 ויהי כשמע את-הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל-עבדיו שימו וישימו על-העיר

20:13 והנה נביא אחד נגש אל-אחאב מלך-ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל-ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי-אני יהוה

20:14 ויאמר אחאב במי ויאמר כה-אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי-יאסר המלחמה ויאמר אתה

20:15 ויפקד את-נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את-כל-העם כל-בני ישראל שבעת אלפים

20:16 ויצאו בצהרים ובן-הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים-ושנים מלך עזר אתו

20:17 ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן-הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון

20:18 ויאמר אם-לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום

20:19 ואלה יצאו מן-העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם

20:20 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן-הדד מלך ארם על-סוס ופרשים

20:21 ויצא מלך ישראל ויך את-הסוס ואת-הרכב והכה בארם מכה גדולה

20:22 ויגש הנביא אל-מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר-תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך

20:23 ועבדי מלך-ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על-כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם-לא נחזק מהם

20:24 ואת-הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם

20:25 ואתה תמנה-לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם-לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן

20:26 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן-הדד את-ארם ויעל אפקה למלחמה עם-ישראל

20:27 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני-ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את-הארץ

20:28 ויגש איש האלהים ויאמר אל-מלך ישראל ויאמר כה-אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא-אלהי עמקים הוא ונתתי את-כל-ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי-אני יהוה

20:29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני-ישראל את-ארם מאה-אלף רגלי ביום אחד

20:30 וינסו הנותרים אפקה אל-העיר ותפל החומה על-עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן-הדד נס ויבא אל-העיר חדר בחדר

20:31 ויאמרו אליו עבדיו הנה-נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי-מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל-מלך ישראל אולי יחיה את-נפשך

20:32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל-מלך ישראל ויאמרו עבדך בן-הדד אמר תחי-נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא

20:33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן-הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן-הדד ויעלהו על-המרכבה

20:34 ויאמר אליו הערים אשר-לקח-אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר-שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת-לו ברית וישלחהו

20:35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל-רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו

20:36 ויאמר לו יען אשר לא-שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו

20:37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע

20:38 וילך הנביא ויעמד למלך על-הדרך ויתחפש באפר על-עיניו

20:39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל-המלך ויאמר עבדך יצא בקרב-המלחמה והנה-איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את-האיש הזה אם-הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר-כסף תשקול

20:40 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך-ישראל כן משפטך אתה חרצת

20:41 וימהר ויסר את-האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא

20:42 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את-איש-חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו

20:43 וילך מלך-ישראל על-ביתו סר וזעף ויבא שמרונה

21:1 ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון

21:2 וידבר אחאב אל-נבות לאמר תנה-לי את-כרמך ויהי-לי לגן-ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה-לך כסף מחיר זה

21:3 ויאמר נבות אל-אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את-נחלת אבתי לך

21:4 ויבא אחאב אל-ביתו סר וזעף על-הדבר אשר-דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא-אתן לך את-נחלת אבותי וישכב על-מטתו ויסב את-פניו ולא-אכל לחם

21:5 ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה-זה רוחך סרה ואינך אכל לחם

21:6 וידבר אליה כי-אדבר אל-נבות היזרעאלי ואמר לו תנה-לי את-כרמך בכסף או אם-חפץ אתה אתנה-לך כרם תחתיו ויאמר לא-אתן לך את-כרמי

21:7 ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על-ישראל קום אכל-לחם ויטב לבך אני אתן לך את-כרם נבות היזרעאלי

21:8 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל-הזקנים ואל-החרים אשר בעירו הישבים את-נבות

21:9 ותכתב בספרים לאמר קראו-צום והושיבו את-נבות בראש העם

21:10 והושיבו שנים אנשים בני-בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת

21:11 ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם

21:12 קראו צום והשיבו את-נבות בראש העם

21:13 ויבאו שני האנשים בני-בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את-נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת

21:14 וישלחו אל-איזבל לאמר סקל נבות וימת

21:15 ויהי כשמע איזבל כי-סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל-אחאב קום רש את-כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת-לך בכסף כי אין נבות חי כי-מת

21:16 ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל-כרם נבות היזרעאלי לרשתו

21:17 ויהי דבר-יהוה אל-אליהו התשבי לאמר

21:18 קום רד לקראת אחאב מלך-ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר-ירד שם לרשתו

21:19 ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם-ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את-דם נבות ילקו הכלבים את-דמך גם-אתה

21:20 ויאמר אחאב אל-אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה

21:21 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל

21:22 ונתתי את-ביתך כבית ירבעם בן-נבט וכבית בעשא בן-אחיה אל-הכעס אשר הכעסת ותחטא את-ישראל

21:23 וגם-לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את-איזבל בחל יזרעאל

21:24 המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים

21:25 רק לא-היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר-הסתה אתו איזבל אשתו

21:26 ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל

21:27 ויהי כשמע אחאב את-הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם-שק על-בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט

21:28 ויהי דבר-יהוה אל-אליהו התשבי לאמר

21:29 הראית כי-נכנע אחאב מלפני יען כי-נכנע מפני לא-אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על-ביתו

22:1 וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל

22:2 ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך-יהודה אל-מלך ישראל

22:3 ויאמר מלך-ישראל אל-עבדיו הידעתם כי-לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם

22:4 ויאמר אל-יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך

22:5 ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל דרש-נא כיום את-דבר יהוה

22:6 ויקבץ מלך-ישראל את-הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך

22:7 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו

22:8 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרש את-יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא-יתנבא עלי טוב כי אם-רע מיכיהו בן-ימלה ויאמר יהושפט אל-יאמר המלך כן

22:9 ויקרא מלך ישראל אל-סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן-ימלה

22:10 ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה ישבים איש על-כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל-הנביאים מתנבאים לפניהם

22:11 ויעש לו צדקיה בן-כנענה קרני ברזל ויאמר כה-אמר יהוה באלה תנגח את-ארם עד-כלתם

22:12 וכל-הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך

22:13 והמלאך אשר-הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה-נא דברי הנביאים פה-אחד טוב אל-המלך יהי-נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב

22:14 ויאמר מיכיהו חי-יהוה כי את-אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר

22:15 ויבוא אל-המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל-רמת גלעד למלחמה אם-נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך

22:16 ויאמר אליו המלך עד-כמה פעמים אני משבעך אשר לא-תדבר אלי רק-אמת בשם יהוה

22:17 ויאמר ראיתי את-כל-ישראל נפצים אל-ההרים כצאן אשר אין-להם רעה ויאמר יהוה לא-אדנים לאלה ישובו איש-לביתו בשלום

22:18 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא-יתנבא עלי טוב כי אם-רע

22:19 ויאמר לכן שמע דבר-יהוה ראיתי את-יהוה ישב על-כסאו וכל-צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו

22:20 ויאמר יהוה מי יפתה את-אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה

22:21 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה

22:22 ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל-נביאיו ויאמר תפתה וגם-תוכל צא ועשה-כן

22:23 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל-נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה

22:24 ויגש צדקיהו בן-כנענה ויכה את-מיכיהו על-הלחי ויאמר אי-זה עבר רוח-יהוה מאתי לדבר אותך

22:25 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה

22:26 ויאמר מלך ישראל קח את-מיכיהו והשיבהו אל-אמן שר-העיר ואל-יואש בן-המלך

22:27 ואמרת כה אמר המלך שימו את-זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום

22:28 ויאמר מיכיהו אם-שוב תשוב בשלום לא-דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם

22:29 ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה רמת גלעד

22:30 ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה

22:31 ומלך ארם צוה את-שרי הרכב אשר-לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את-קטן ואת-גדול כי אם-את-מלך ישראל לבדו

22:32 ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט והמה אמרו אך מלך-ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט

22:33 ויהי כראות שרי הרכב כי-לא-מלך ישראל הוא וישובו מאחריו

22:34 ואיש משך בקשת לתמו ויכה את-מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן-המחנה כי החליתי

22:35 ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם-המכה אל-חיק הרכב

22:36 ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל-עירו ואיש אל-ארצו

22:37 וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את-המלך בשמרון

22:38 וישטף את-הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את-דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר

22:39 ויתר דברי אחאב וכל-אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל-הערים אשר בנה הלוא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי ישראל

22:40 וישכב אחאב עם-אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו

22:41 ויהושפט בן-אסא מלך על-יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל

22:42 יהושפט בן-שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת-שלחי

22:43 וילך בכל-דרך אסא אביו לא-סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה

22:44 אך הבמות לא-סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות

22:45 וישלם יהושפט עם-מלך ישראל

22:46 ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר-עשה ואשר נלחם הלא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי יהודה

22:47 ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן-הארץ

22:48 ומלך אין באדום נצב מלך

22:49 יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי-נשברה אניות בעציון גבר

22:50 אז אמר אחזיהו בן-אחאב אל-יהושפט ילכו עבדי עם-עבדיך באניות ולא אבה יהושפט

22:51 וישכב יהושפט עם-אבתיו ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו

22:52 אחזיהו בן-אחאב מלך על-ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על-ישראל שנתים

22:53 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן-נבט אשר החטיא את-ישראל

22:54 ויעבד את-הבעל וישתחוה לו ויכעס את-יהוה אלהי ישראל ככל אשר-עשה אביו