1:1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
1:2 ראובן שמעון לוי ויהודה
1:3 יששכר זבולן ובנימן
1:4 דן ונפתלי גד ואשר
1:5 ויהי כל-נפש יצאי ירך-יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
1:6 וימת יוסף וכל-אחיו וכל הדור ההוא
1:7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם
1:8 ויקם מלך-חדש על-מצרים אשר לא-ידע את-יוסף
1:9 ויאמר אל-עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו
1:10 הבה נתחכמה לו פן-ירבה והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שנאינו ונלחם-בנו ועלה מן-הארץ
1:11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את-פתם ואת-רעמסס
1:12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
1:13 ויעבדו מצרים את-בני ישראל בפרך
1:14 וימררו את-חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל-עבדה בשדה את כל-עבדתם אשר-עבדו בהם בפרך
1:15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
1:16 ויאמר בילדכן את-העבריות וראיתן על-האבנים אם-בן הוא והמתן אתו ואם-בת הוא וחיה
1:17 ותיראן המילדת את-האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את-הילדים
1:18 ויקרא מלך-מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את-הילדים
1:19 ותאמרן המילדת אל-פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי-חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
1:20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
1:21 ויהי כי-יראו המילדת את-האלהים ויעש להם בתים
1:22 ויצו פרעה לכל-עמו לאמר כל-הבן הילוד היארה תשליכהו וכל-הבת תחיון
2:1 וילך איש מבית לוי ויקח את-בת-לוי
2:2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי-טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
2:3 ולא-יכלה עוד הצפינו ותקח-לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את-הילד ותשם בסוף על-שפת היאר
2:4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה-יעשה לו
2:5 ותרד בת-פרעה לרחץ על-היאר ונערתיה הלכת על-יד היאר ותרא את-התבה בתוך הסוף ותשלח את-אמתה ותקחה
2:6 ותפתח ותראהו את-הילד והנה-נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה
2:7 ותאמר אחתו אל-בת-פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את-הילד
2:8 ותאמר-לה בת-פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את-אם הילד
2:9 ותאמר לה בת-פרעה היליכי את-הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את-שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו
2:10 ויגדל הילד ותבאהו לבת-פרעה ויהי-לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן-המים משיתהו
2:11 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל-אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש-עברי מאחיו
2:12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את-המצרי ויטמנהו בחול
2:13 ויצא ביום השני והנה שני-אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
2:14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את-המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
2:15 וישמע פרעה את-הדבר הזה ויבקש להרג את-משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ-מדין וישב על-הבאר
2:16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את-הרהטים להשקות צאן אביהן
2:17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את-צאנם
2:18 ותבאנה אל-רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום
2:19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם-דלה דלה לנו וישק את-הצאן
2:20 ויאמר אל-בנתיו ואיו למה זה עזבתן את-האיש קראן לו ויאכל לחם
2:21 ויואל משה לשבת את-האיש ויתן את-צפרה בתו למשה
2:22 ותלד בן ויקרא את-שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
2:23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני-ישראל מן-העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל-האלהים מן-העבדה
2:24 וישמע אלהים את-נאקתם ויזכר אלהים את-בריתו את-אברהם את-יצחק ואת-יעקב
2:25 וירא אלהים את-בני ישראל וידע אלהים
3:1 ומשה היה רעה את-צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את-הצאן אחר המדבר ויבא אל-הר האלהים חרבה
3:2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת-אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
3:3 ויאמר משה אסרה-נא ואראה את-המראה הגדל הזה מדוע לא-יבער הסנה
3:4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
3:5 ויאמר אל-תקרב הלם של-נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קדש הוא
3:6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל-האלהים
3:7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים ואת-צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את-מכאביו
3:8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן-הארץ ההוא אל-ארץ טובה ורחבה אל-ארץ זבת חלב ודבש אל-מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
3:9 ועתה הנה צעקת בני-ישראל באה אלי וגם-ראיתי את-הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
3:10 ועתה לכה ואשלחך אל-פרעה והוצא את-עמי בני-ישראל ממצרים
3:11 ויאמר משה אל-האלהים מי אנכי כי אלך אל-פרעה וכי אוציא את-בני ישראל ממצרים
3:12 ויאמר כי-אהיה עמך וזה-לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את-העם ממצרים תעבדון את-האלהים על ההר הזה
3:13 ויאמר משה אל-האלהים הנה אנכי בא אל-בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו-לי מה-שמו מה אמר אלהם
3:14 ויאמר אלהים אל-משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם
3:15 ויאמר עוד אלהים אל-משה כה-תאמר אל-בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה-שמי לעלם וזה זכרי לדר דר
3:16 לך ואספת את-זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת-העשוי לכם במצרים
3:17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל-ארץ זבת חלב ודבש
3:18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל-מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה-נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
3:19 ואני ידעתי כי לא-יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה
3:20 ושלחתי את-ידי והכיתי את-מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי-כן ישלח אתכם
3:21 ונתתי את-חן העם-הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם
3:22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי-כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על-בניכם ועל-בנתיכם ונצלתם את-מצרים
4:1 ויען משה ויאמר והן לא-יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא-נראה אליך יהוה
4:2 ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה
4:3 ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
4:4 ויאמר יהוה אל-משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
4:5 למען יאמינו כי-נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
4:6 ויאמר יהוה לו עוד הבא-נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג
4:7 ויאמר השב ידך אל-חיקך וישב ידו אל-חיקו ויוצאה מחיקו והנה-שבה כבשרו
4:8 והיה אם-לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון
4:9 והיה אם-לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן-היאר והיו לדם ביבשת
4:10 ויאמר משה אל-יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל-עבדך כי כבד-פה וכבד לשון אנכי
4:11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי-ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
4:12 ועתה לך ואנכי אהיה עם-פיך והוריתיך אשר תדבר
4:13 ויאמר בי אדני שלח-נא ביד-תשלח
4:14 ויחר-אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי-דבר ידבר הוא וגם הנה-הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו
4:15 ודברת אליו ושמת את-הדברים בפיו ואנכי אהיה עם-פיך ועם-פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון
4:16 ודבר-הוא לך אל-העם והיה הוא יהיה-לך לפה ואתה תהיה-לו לאלהים
4:17 ואת-המטה הזה תקח בידך אשר תעשה-בו את-האתת
4:18 וילך משה וישב אל-יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל-אחי אשר-במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום
4:19 ויאמר יהוה אל-משה במדין לך שב מצרים כי-מתו כל-האנשים המבקשים את-נפשך
4:20 ויקח משה את-אשתו ואת-בניו וירכבם על-החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את-מטה האלהים בידו
4:21 ויאמר יהוה אל-משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל-המפתים אשר-שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את-לבו ולא ישלח את-העם
4:22 ואמרת אל-פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל
4:23 ואמר אליך שלח את-בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את-בנך בכרך
4:24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
4:25 ותקח צפרה צר ותכרת את-ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן-דמים אתה לי
4:26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת
4:27 ויאמר יהוה אל-אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק-לו
4:28 ויגד משה לאהרן את כל-דברי יהוה אשר שלחו ואת כל-האתת אשר צוהו
4:29 וילך משה ואהרן ויאספו את-כל-זקני בני ישראל
4:30 וידבר אהרן את כל-הדברים אשר-דבר יהוה אל-משה ויעש האתת לעיני העם
4:31 ויאמן העם וישמעו כי-פקד יהוה את-בני ישראל וכי ראה את-ענים ויקדו וישתחוו
5:1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל-פרעה כה-אמר יהוה אלהי ישראל שלח את-עמי ויחגו לי במדבר
5:2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את-ישראל לא ידעתי את-יהוה וגם את-ישראל לא אשלח
5:3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן-יפגענו בדבר או בחרב
5:4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את-העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
5:5 ויאמר פרעה הן-רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם
5:6 ויצו פרעה ביום ההוא את-הנגשים בעם ואת-שטריו לאמר
5:7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
5:8 ואת-מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי-נרפים הם על-כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
5:9 תכבד העבדה על-האנשים ויעשו-בה ואל-ישעו בדברי-שקר
5:10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל-העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
5:11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
5:12 ויפץ העם בכל-ארץ מצרים לקשש קש לתבן
5:13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר-יום ביומו כאשר בהיות התבן
5:14 ויכו שטרי בני ישראל אשר-שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם-תמול גם-היום
5:15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל-פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
5:16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
5:17 ויאמר נרפים אתם נרפים על-כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה
5:18 ועתה לכו עבדו ותבן לא-ינתן לכם ותכן לבנים תתנו
5:19 ויראו שטרי בני-ישראל אתם ברע לאמר לא-תגרעו מלבניכם דבר-יום ביומו
5:20 ויפגעו את-משה ואת-אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה
5:21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו
5:22 וישב משה אל-יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני
5:23 ומאז באתי אל-פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא-הצלת את-עמך
6:1 ויאמר יהוה אל-משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו
6:2 וידבר אלהים אל-משה ויאמר אליו אני יהוה
6:3 וארא אל-אברהם אל-יצחק ואל-יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
6:4 וגם הקמתי את-בריתי אתם לתת להם את-ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר-גרו בה
6:5 וגם אני שמעתי את-נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את-בריתי
6:6 לכן אמר לבני-ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים
6:7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים
6:8 והבאתי אתכם אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה
6:9 וידבר משה כן אל-בני ישראל ולא שמעו אל-משה מקצר רוח ומעבדה קשה
6:10 וידבר יהוה אל-משה לאמר
6:11 בא דבר אל-פרעה מלך מצרים וישלח את-בני-ישראל מארצו
6:12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני-ישראל לא-שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים
6:13 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן ויצום אל-בני ישראל ואל-פרעה מלך מצרים להוציא את-בני-ישראל מארץ מצרים
6:14 אלה ראשי בית-אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן
6:15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן-הכנענית אלה משפחת שמעון
6:16 ואלה שמות בני-לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה
6:17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם
6:18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה
6:19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם
6:20 ויקח עמרם את-יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את-אהרן ואת-משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה
6:21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
6:22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי
6:23 ויקח אהרן את-אלישבע בת-עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את-נדב ואת-אביהוא את-אלעזר ואת-איתמר
6:24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי
6:25 ואלעזר בן-אהרן לקח-לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את-פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם
6:26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את-בני ישראל מארץ מצרים על-צבאתם
6:27 הם המדברים אל-פרעה מלך-מצרים להוציא את-בני-ישראל ממצרים הוא משה ואהרן
6:28 ויהי ביום דבר יהוה אל-משה בארץ מצרים
6:29 וידבר יהוה אל-משה לאמר אני יהוה דבר אל-פרעה מלך מצרים את כל-אשר אני דבר אליך
6:30 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה
7:1 ויאמר יהוה אל-משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
7:2 אתה תדבר את כל-אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל-פרעה ושלח את-בני-ישראל מארצו
7:3 ואני אקשה את-לב פרעה והרביתי את-אתתי ואת-מופתי בארץ מצרים
7:4 ולא-ישמע אלכם פרעה ונתתי את-ידי במצרים והוצאתי את-צבאתי את-עמי בני-ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים
7:5 וידעו מצרים כי-אני יהוה בנטתי את-ידי על-מצרים והוצאתי את-בני-ישראל מתוכם
7:6 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
7:7 ומשה בן-שמנים שנה ואהרן בן-שלש ושמנים שנה בדברם אל-פרעה
7:8 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר
7:9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל-אהרן קח את-מטך והשלך לפני-פרעה יהי לתנין
7:10 ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את-מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין
7:11 ויקרא גם-פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם-הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן
7:12 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה-אהרן את-מטתם
7:13 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
7:14 ויאמר יהוה אל-משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם
7:15 לך אל-פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על-שפת היאר והמטה אשר-נהפך לנחש תקח בידך
7:16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את-עמי ויעבדני במדבר והנה לא-שמעת עד-כה
7:17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר-בידי על-המים אשר ביאר ונהפכו לדם
7:18 והדגה אשר-ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן-היאר
7:19 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן קח מטך ונטה-ידך על-מימי מצרים על-נהרתם על-יאריהם ועל-אגמיהם ועל כל-מקוה מימיהם ויהיו-דם והיה דם בכל-ארץ מצרים ובעצים ובאבנים
7:20 ויעשו-כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את-המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל-המים אשר-ביאר לדם
7:21 והדגה אשר-ביאר מתה ויבאש היאר ולא-יכלו מצרים לשתות מים מן-היאר ויהי הדם בכל-ארץ מצרים
7:22 ויעשו-כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אלהם כאשר דבר יהוה
7:23 ויפן פרעה ויבא אל-ביתו ולא-שת לבו גם-לזאת
7:24 ויחפרו כל-מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר
7:25 וימלא שבעת ימים אחרי הכות-יהוה את-היאר
7:26 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את-עמי ויעבדני
7:27 ואם-מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את-כל-גבולך בצפרדעים
7:28 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל-מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך
7:29 ובכה ובעמך ובכל-עבדיך יעלו הצפרדעים
8:1 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן נטה את-ידך במטך על-הנהרת על-היארים ועל-האגמים והעל את-הצפרדעים על-ארץ מצרים
8:2 ויט אהרן את-ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את-ארץ מצרים
8:3 ויעשו-כן החרטמים בלטיהם ויעלו את-הצפרדעים על-ארץ מצרים
8:4 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל-יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את-העם ויזבחו ליהוה
8:5 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה
8:6 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי-אין כיהוה אלהינו
8:7 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
8:8 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל-יהוה על-דבר הצפרדעים אשר-שם לפרעה
8:9 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן-הבתים מן-החצרת ומן-השדת
8:10 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ
8:11 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את-לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
8:12 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן נטה את-מטך והך את-עפר הארץ והיה לכנם בכל-ארץ מצרים
8:13 ויעשו-כן ויט אהרן את-ידו במטהו ויך את-עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל-עפר הארץ היה כנים בכל-ארץ מצרים
8:14 ויעשו-כן החרטמים בלטיהם להוציא את-הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה
8:15 ויאמרו החרטמם אל-פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אלהם כאשר דבר יהוה
8:16 ויאמר יהוה אל-משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני
8:17 כי אם-אינך משלח את-עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את-הערב ומלאו בתי מצרים את-הערב וגם האדמה אשר-הם עליה
8:18 והפליתי ביום ההוא את-ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות-שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
8:19 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה
8:20 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל-ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב
8:21 ויקרא פרעה אל-משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
8:22 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את-תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
8:23 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
8:24 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא-תרחיקו ללכת העתירו בעדי
8:25 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל-יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל-יסף פרעה התל לבלתי שלח את-העם לזבח ליהוה
8:26 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל-יהוה
8:27 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
8:28 ויכבד פרעה את-לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את-העם
9:1 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה ודברת אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים שלח את-עמי ויעבדני
9:2 כי אם-מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
9:3 הנה יד-יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
9:4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל-לבני ישראל דבר
9:5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ
9:6 ויעש יהוה את-הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני-ישראל לא-מת אחד
9:7 וישלח פרעה והנה לא-מת ממקנה ישראל עד-אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את-העם
9:8 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
9:9 והיה לאבק על כל-ארץ מצרים והיה על-האדם ועל-הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל-ארץ מצרים
9:10 ויקחו את-פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
9:11 ולא-יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי-היה השחין בחרטמם ובכל-מצרים
9:12 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל-משה
9:13 ויאמר יהוה אל-משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים שלח את-עמי ויעבדני
9:14 כי בפעם הזאת אני שלח את-כל-מגפתי אל-לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל-הארץ
9:15 כי עתה שלחתי את-ידי ואך אותך ואת-עמך בדבר ותכחד מן-הארץ
9:16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את-כחי ולמען ספר שמי בכל-הארץ
9:17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
9:18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא-היה כמהו במצרים למן-היום הוסדה ועד-עתה
9:19 ועתה שלח העז את-מקנך ואת כל-אשר לך בשדה כל-האדם והבהמה אשר-ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו
9:20 הירא את-דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את-עבדיו ואת-מקנהו אל-הבתים
9:21 ואשר לא-שם לבו אל-דבר יהוה ויעזב את-עבדיו ואת-מקנהו בשדה
9:22 ויאמר יהוה אל-משה נטה את-ידך על-השמים ויהי ברד בכל-ארץ מצרים על-האדם ועל-הבהמה ועל כל-עשב השדה בארץ מצרים
9:23 ויט משה את-מטהו על-השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על-ארץ מצרים
9:24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא-היה כמהו בכל-ארץ מצרים מאז היתה לגוי
9:25 ויך הברד בכל-ארץ מצרים את כל-אשר בשדה מאדם ועד-בהמה ואת כל-עשב השדה הכה הברד ואת-כל-עץ השדה שבר
9:26 רק בארץ גשן אשר-שם בני ישראל לא היה ברד
9:27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
9:28 העתירו אל-יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
9:29 ויאמר אליו משה כצאתי את-העיר אפרש את-כפי אל-יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה-עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
9:30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
9:31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
9:32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה
9:33 ויצא משה מעם פרעה את-העיר ויפרש כפיו אל-יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא-נתך ארצה
9:34 וירא פרעה כי-חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
9:35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד-משה
10:1 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה כי-אני הכבדתי את-לבו ואת-לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
10:2 ולמען תספר באזני בנך ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת-אתתי אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני יהוה
10:3 ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויאמרו אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים עד-מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני
10:4 כי אם-מאן אתה לשלח את-עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך
10:5 וכסה את-עין הארץ ולא יוכל לראת את-הארץ ואכל את-יתר הפלטה הנשארת לכם מן-הברד ואכל את-כל-העץ הצמח לכם מן-השדה
10:6 ומלאו בתיך ובתי כל-עבדיך ובתי כל-מצרים אשר לא-ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על-האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
10:7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד-מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את-האנשים ויעבדו את-יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
10:8 ויושב את-משה ואת-אהרן אל-פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את-יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
10:9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג-יהוה לנו
10:10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת-טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
10:11 לא כן לכו-נא הגברים ועבדו את-יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה
10:12 ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-ארץ מצרים בארבה ויעל על-ארץ מצרים ויאכל את-כל-עשב הארץ את כל-אשר השאיר הברד
10:13 ויט משה את-מטהו על-ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל-היום ההוא וכל-הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את-הארבה
10:14 ויעל הארבה על כל-ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא-היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה-כן
10:15 ויכס את-עין כל-הארץ ותחשך הארץ ויאכל את-כל-עשב הארץ ואת כל-פרי העץ אשר הותיר הברד ולא-נותר כל-ירק בעץ ובעשב השדה בכל-ארץ מצרים
10:16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
10:17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את-המות הזה
10:18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל-יהוה
10:19 ויהפך יהוה רוח-ים חזק מאד וישא את-הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
10:20 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל
10:21 ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-השמים ויהי חשך על-ארץ מצרים וימש חשך
10:22 ויט משה את-ידו על-השמים ויהי חשך-אפלה בכל-ארץ מצרים שלשת ימים
10:23 לא-ראו איש את-אחיו ולא-קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל-בני ישראל היה אור במושבתם
10:24 ויקרא פרעה אל-משה ויאמר לכו עבדו את-יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם-טפכם ילך עמכם
10:25 ויאמר משה גם-אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו
10:26 וגם-מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את-יהוה אלהינו ואנחנו לא-נדע מה-נעבד את-יהוה עד-באנו שמה
10:27 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא אבה לשלחם
10:28 ויאמר-לו פרעה לך מעלי השמר לך אל-תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות
10:29 ויאמר משה כן דברת לא-אסף עוד ראות פניך
11:1 ויאמר יהוה אל-משה עוד נגע אחד אביא על-פרעה ועל-מצרים אחרי-כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
11:2 דבר-נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי-כסף וכלי זהב
11:3 ויתן יהוה את-חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי-פרעה ובעיני העם
11:4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים
11:5 ומת כל-בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על-כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה
11:6 והיתה צעקה גדלה בכל-ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף
11:7 ולכל בני ישראל לא יחרץ-כלב לשנו למאיש ועד-בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל
11:8 וירדו כל-עבדיך אלה אלי והשתחוו-לי לאמר צא אתה וכל-העם אשר-ברגליך ואחרי-כן אצא ויצא מעם-פרעה בחרי-אף
11:9 ויאמר יהוה אל-משה לא-ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים
11:10 ומשה ואהרן עשו את-כל-המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא-שלח את-בני-ישראל מארצו
12:1 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן בארץ מצרים לאמר
12:2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
12:3 דברו אל-כל-עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית-אבת שה לבית
12:4 ואם-ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל-ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על-השה
12:5 שה תמים זכר בן-שנה יהיה לכם מן-הכבשים ומן-העזים תקחו
12:6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת-ישראל בין הערבים
12:7 ולקחו מן-הדם ונתנו על-שתי המזוזת ועל-המשקוף על הבתים אשר-יאכלו אתו בהם
12:8 ואכלו את-הבשר בלילה הזה צלי-אש ומצות על-מררים יאכלהו
12:9 אל-תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם-צלי-אש ראשו על-כרעיו ועל-קרבו
12:10 ולא-תותירו ממנו עד-בקר והנתר ממנו עד-בקר באש תשרפו
12:11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12:12 ועברתי בארץ-מצרים בלילה הזה והכיתי כל-בכור בארץ מצרים מאדם ועד-בהמה ובכל-אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
12:13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את-הדם ופסחתי עלכם ולא-יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
12:14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
12:15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל-אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד-יום השבעי
12:16 וביום הראשון מקרא-קדש וביום השביעי מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכה לא-יעשה בהם אך אשר יאכל לכל-נפש הוא לבדו יעשה לכם
12:17 ושמרתם את-המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את-צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את-היום הזה לדרתיכם חקת עולם
12:18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב
12:19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל-אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
12:20 כל-מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
12:21 ויקרא משה לכל-זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
12:22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר-בסף והגעתם אל-המשקוף ואל-שתי המזוזת מן-הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח-ביתו עד-בקר
12:23 ועבר יהוה לנגף את-מצרים וראה את-הדם על-המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על-הפתח ולא יתן המשחית לבא אל-בתיכם לנגף
12:24 ושמרתם את-הדבר הזה לחק-לך ולבניך עד-עולם
12:25 והיה כי-תבאו אל-הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את-העבדה הזאת
12:26 והיה כי-יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
12:27 ואמרתם זבח-פסח הוא ליהוה אשר פסח על-בתי בני-ישראל במצרים בנגפו את-מצרים ואת-בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
12:28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה ואהרן כן עשו
12:29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל-בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על-כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
12:30 ויקם פרעה לילה הוא וכל-עבדיו וכל-מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי-אין בית אשר אין-שם מת
12:31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם-אתם גם-בני ישראל ולכו עבדו את-יהוה כדברכם
12:32 גם-צאנכם גם-בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם-אתי
12:33 ותחזק מצרים על-העם למהר לשלחם מן-הארץ כי אמרו כלנו מתים
12:34 וישא העם את-בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על-שכמם
12:35 ובני-ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי-כסף וכלי זהב ושמלת
12:36 ויהוה נתן את-חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את-מצרים
12:37 ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
12:38 וגם-ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
12:39 ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי-גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם-צדה לא-עשו להם
12:40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
12:41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל-צבאות יהוה מארץ מצרים
12:42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא-הלילה הזה ליהוה שמרים לכל-בני ישראל לדרתם
12:43 ויאמר יהוה אל-משה ואהרן זאת חקת הפסח כל-בן-נכר לא-יאכל בו
12:44 וכל-עבד איש מקנת-כסף ומלתה אתו אז יאכל בו
12:45 תושב ושכיר לא-יאכל-בו
12:46 בבית אחד יאכל לא-תוציא מן-הבית מן-הבשר חוצה ועצם לא תשברו-בו
12:47 כל-עדת ישראל יעשו אתו
12:48 וכי-יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל-זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל-ערל לא-יאכל בו
12:49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
12:50 ויעשו כל-בני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה ואת-אהרן כן עשו
12:51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את-בני ישראל מארץ מצרים על-צבאתם
13:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
13:2 קדש-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
13:3 ויאמר משה אל-העם זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
13:4 היום אתם יצאים בחדש האביב
13:5 והיה כי-יביאך יהוה אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את-העבדה הזאת בחדש הזה
13:6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה
13:7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא-יראה לך חמץ ולא-יראה לך שאר בכל-גבלך
13:8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
13:9 והיה לך לאות על-ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים
13:10 ושמרת את-החקה הזאת למועדה מימים ימימה
13:11 והיה כי-יבאך יהוה אל-ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
13:12 והעברת כל-פטר-רחם ליהוה וכל-פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה
13:13 וכל-פטר חמר תפדה בשה ואם-לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
13:14 והיה כי-ישאלך בנך מחר לאמר מה-זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
13:15 ויהי כי-הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל-בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד-בכור בהמה על-כן אני זבח ליהוה כל-פטר רחם הזכרים וכל-בכור בני אפדה
13:16 והיה לאות על-ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים
13:17 ויהי בשלח פרעה את-העם ולא-נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן-ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה
13:18 ויסב אלהים את-העם דרך המדבר ים-סוף וחמשים עלו בני-ישראל מארץ מצרים
13:19 ויקח משה את-עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את-בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את-עצמתי מזה אתכם
13:20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר
13:21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
13:22 לא-ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם
14:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
14:2 דבר אל-בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על-הים
14:3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
14:4 וחזקתי את-לב-פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל-חילו וידעו מצרים כי-אני יהוה ויעשו-כן
14:5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל-העם ויאמרו מה-זאת עשינו כי-שלחנו את-ישראל מעבדנו
14:6 ויאסר את-רכבו ואת-עמו לקח עמו
14:7 ויקח שש-מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על-כלו
14:8 ויחזק יהוה את-לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה
14:9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על-הים כל-סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על-פי החירת לפני בעל צפן
14:10 ופרעה הקריב וישאו בני-ישראל את-עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני-ישראל אל-יהוה
14:11 ויאמרו אל-משה המבלי אין-קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה-זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים
14:12 הלא-זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את-מצרים כי טוב לנו עבד את-מצרים ממתנו במדבר
14:13 ויאמר משה אל-העם אל-תיראו התיצבו וראו את-ישועת יהוה אשר-יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את-מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד-עולם
14:14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון
14:15 ויאמר יהוה אל-משה מה-תצעק אלי דבר אל-בני-ישראל ויסעו
14:16 ואתה הרם את-מטך ונטה את-ידך על-הים ובקעהו ויבאו בני-ישראל בתוך הים ביבשה
14:17 ואני הנני מחזק את-לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל-חילו ברכבו ובפרשיו
14:18 וידעו מצרים כי-אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו
14:19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
14:20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את-הלילה ולא-קרב זה אל-זה כל-הלילה
14:21 ויט משה את-ידו על-הים ויולך יהוה את-הים ברוח קדים עזה כל-הלילה וישם את-הים לחרבה ויבקעו המים
14:22 ויבאו בני-ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
14:23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל-תוך הים
14:24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל-מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים
14:25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים
14:26 ויאמר יהוה אל-משה נטה את-ידך על-הים וישבו המים על-מצרים על-רכבו ועל-פרשיו
14:27 ויט משה את-ידו על-הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את-מצרים בתוך הים
14:28 וישבו המים ויכסו את-הרכב ואת-הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא-נשאר בהם עד-אחד
14:29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם
14:30 ויושע יהוה ביום ההוא את-ישראל מיד מצרים וירא ישראל את-מצרים מת על-שפת הים
14:31 וירא ישראל את-היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את-יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו
15:1 אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
15:2 עזי וזמרת יה ויהי-לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
15:3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו
15:4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים-סוף
15:5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו-אבן
15:6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
15:7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
15:8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו-נד נזלים קפאו תהמת בלב-ים
15:9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
15:10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
15:11 מי-כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא
15:12 נטית ימינך תבלעמו ארץ
15:13 נחית בחסדך עם-זו גאלת נהלת בעזך אל-נוה קדשך
15:14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת
15:15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
15:16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד-יעבר עמך יהוה עד-יעבר עם-זו קנית
15:17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך
15:18 יהוה ימלך לעלם ועד
15:19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את-מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
15:20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את-התף בידה ותצאן כל-הנשים אחריה בתפים ובמחלת
15:21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
15:22 ויסע משה את-ישראל מים-סוף ויצאו אל-מדבר-שור וילכו שלשת-ימים במדבר ולא-מצאו מים
15:23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על-כן קרא-שמה מרה
15:24 וילנו העם על-משה לאמר מה-נשתה
15:25 ויצעק אל-יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל-המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
15:26 ויאמר אם-שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל-חקיו כל-המחלה אשר-שמתי במצרים לא-אשים עליך כי אני יהוה רפאך
15:27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו-שם על-המים
16:1 ויסעו מאילם ויבאו כל-עדת בני-ישראל אל-מדבר-סין אשר בין-אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
16:2 וילינו כל-עדת בני-ישראל על-משה ועל-אהרן במדבר
16:3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי-יתן מותנו ביד-יהוה בארץ מצרים בשבתנו על-סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי-הוצאתם אתנו אל-המדבר הזה להמית את-כל-הקהל הזה ברעב
16:4 ויאמר יהוה אל-משה הנני ממטיר לכם לחם מן-השמים ויצא העם ולקטו דבר-יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם-לא
16:5 והיה ביום הששי והכינו את אשר-יביאו והיה משנה על אשר-ילקטו יום יום
16:6 ויאמר משה ואהרן אל-כל-בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
16:7 ובקר וראיתם את-כבוד יהוה בשמעו את-תלנתיכם על-יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו
16:8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את-תלנתיכם אשר-אתם מלינם עליו ונחנו מה לא-עלינו תלנתיכם כי על-יהוה
16:9 ויאמר משה אל-אהרן אמר אל-כל-עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
16:10 ויהי כדבר אהרן אל-כל-עדת בני-ישראל ויפנו אל-המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן
16:11 וידבר יהוה אל-משה לאמר
16:12 שמעתי את-תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו-לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
16:13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את-המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
16:14 ותעל שכבת הטל והנה על-פני המדבר דק מחספס דק ככפר על-הארץ
16:15 ויראו בני-ישראל ויאמרו איש אל-אחיו מן הוא כי לא ידעו מה-הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
16:16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו
16:17 ויעשו-כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
16:18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי-אכלו לקטו
16:19 ויאמר משה אלהם איש אל-יותר ממנו עד-בקר
16:20 ולא-שמעו אל-משה ויותרו אנשים ממנו עד-בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה
16:21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס
16:22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל-נשיאי העדה ויגידו למשה
16:23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת-קדש ליהוה מחר את אשר-תאפו אפו ואת אשר-תבשלו בשלו ואת כל-העדף הניחו לכם למשמרת עד-הבקר
16:24 ויניחו אתו עד-הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא-היתה בו
16:25 ויאמר משה אכלהו היום כי-שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה
16:26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה-בו
16:27 ויהי ביום השביעי יצאו מן-העם ללקט ולא מצאו
16:28 ויאמר יהוה אל-משה עד-אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
16:29 ראו כי-יהוה נתן לכם השבת על-כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל-יצא איש ממקמו ביום השביעי
16:30 וישבתו העם ביום השבעי
16:31 ויקראו בית-ישראל את-שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש
16:32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את-הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים
16:33 ויאמר משה אל-אהרן קח צנצנת אחת ותן-שמה מלא-העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
16:34 כאשר צוה יהוה אל-משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת
16:35 ובני ישראל אכלו את-המן ארבעים שנה עד-באם אל-ארץ נושבת את-המן אכלו עד-באם אל-קצה ארץ כנען
16:36 והעמר עשרית האיפה הוא
17:1 ויסעו כל-עדת בני-ישראל ממדבר-סין למסעיהם על-פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם
17:2 וירב העם עם-משה ויאמרו תנו-לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה-תריבון עמדי מה-תנסון את-יהוה
17:3 ויצמא שם העם למים וילן העם על-משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת-בני ואת-מקני בצמא
17:4 ויצעק משה אל-יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני
17:5 ויאמר יהוה אל-משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את-היאר קח בידך והלכת
17:6 הנני עמד לפניך שם על-הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
17:7 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על-ריב בני ישראל ועל נסתם את-יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם-אין
17:8 ויבא עמלק וילחם עם-ישראל ברפידם
17:9 ויאמר משה אל-יהושע בחר-לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על-ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
17:10 ויעש יהושע כאשר אמר-לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה
17:11 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
17:12 וידי משה כבדים ויקחו-אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד-בא השמש
17:13 ויחלש יהושע את-עמלק ואת-עמו לפי-חרב
17:14 ויאמר יהוה אל-משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי-מחה אמחה את-זכר עמלק מתחת השמים
17:15 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
17:16 ויאמר כי-יד על-כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר
18:1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל-אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי-הוציא יהוה את-ישראל ממצרים
18:2 ויקח יתרו חתן משה את-צפרה אשת משה אחר שלוחיה
18:3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
18:4 ושם האחד אליעזר כי-אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
18:5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל-משה אל-המדבר אשר-הוא חנה שם הר האלהים
18:6 ויאמר אל-משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
18:7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק-לו וישאלו איש-לרעהו לשלום ויבאו האהלה
18:8 ויספר משה לחתנו את כל-אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל-התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה
18:9 ויחד יתרו על כל-הטובה אשר-עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים
18:10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את-העם מתחת יד-מצרים
18:11 עתה ידעתי כי-גדול יהוה מכל-האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
18:12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל-לחם עם-חתן משה לפני האלהים
18:13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את-העם ויעמד העם על-משה מן-הבקר עד-הערב
18:14 וירא חתן משה את כל-אשר-הוא עשה לעם ויאמר מה-הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל-העם נצב עליך מן-בקר עד-ערב
18:15 ויאמר משה לחתנו כי-יבא אלי העם לדרש אלהים
18:16 כי-יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את-חקי האלהים ואת-תורתיו
18:17 ויאמר חתן משה אליו לא-טוב הדבר אשר אתה עשה
18:18 נבל תבל גם-אתה גם-העם הזה אשר עמך כי-כבד ממך הדבר לא-תוכל עשהו לבדך
18:19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את-הדברים אל-האלהים
18:20 והזהרתה אתהם את-החקים ואת-התורת והודעת להם את-הדרך ילכו בה ואת-המעשה אשר יעשון
18:21 ואתה תחזה מכל-העם אנשי-חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת
18:22 ושפטו את-העם בכל-עת והיה כל-הדבר הגדל יביאו אליך וכל-הדבר הקטן ישפטו-הם והקל מעליך ונשאו אתך
18:23 אם את-הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל-העם הזה על-מקמו יבא בשלום
18:24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר
18:25 ויבחר משה אנשי-חיל מכל-ישראל ויתן אתם ראשים על-העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת
18:26 ושפטו את-העם בכל-עת את-הדבר הקשה יביאון אל-משה וכל-הדבר הקטן ישפוטו הם
18:27 וישלח משה את-חתנו וילך לו אל-ארצו
19:1 בחדש השלישי לצאת בני-ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
19:2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן-שם ישראל נגד ההר
19:3 ומשה עלה אל-האלהים ויקרא אליו יהוה מן-ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
19:4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על-כנפי נשרים ואבא אתכם אלי
19:5 ועתה אם-שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את-בריתי והייתם לי סגלה מכל-העמים כי-לי כל-הארץ
19:6 ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל-בני ישראל
19:7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל-הדברים האלה אשר צוהו יהוה
19:8 ויענו כל-העם יחדו ויאמרו כל אשר-דבר יהוה נעשה וישב משה את-דברי העם אל-יהוה
19:9 ויאמר יהוה אל-משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם-בך יאמינו לעולם ויגד משה את-דברי העם אל-יהוה
19:10 ויאמר יהוה אל-משה לך אל-העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
19:11 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל-העם על-הר סיני
19:12 והגבלת את-העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל-הנגע בהר מות יומת
19:13 לא-תגע בו יד כי-סקול יסקל או-ירה יירה אם-בהמה אם-איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר
19:14 וירד משה מן-ההר אל-העם ויקדש את-העם ויכבסו שמלתם
19:15 ויאמר אל-העם היו נכנים לשלשת ימים אל-תגשו אל-אשה
19:16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על-ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל-העם אשר במחנה
19:17 ויוצא משה את-העם לקראת האלהים מן-המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
19:18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל-ההר מאד
19:19 ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול
19:20 וירד יהוה על-הר סיני אל-ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל-ראש ההר ויעל משה
19:21 ויאמר יהוה אל-משה רד העד בעם פן-יהרסו אל-יהוה לראות ונפל ממנו רב
19:22 וגם הכהנים הנגשים אל-יהוה יתקדשו פן-יפרץ בהם יהוה
19:23 ויאמר משה אל-יהוה לא-יוכל העם לעלת אל-הר סיני כי-אתה העדתה בנו לאמר הגבל את-ההר וקדשתו
19:24 ויאמר אליו יהוה לך-רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל-יהרסו לעלת אל-יהוה פן-יפרץ-בם
19:25 וירד משה אל-העם ויאמר אלהם
20:1 וידבר אלהים את כל-הדברים האלה לאמר
20:2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
20:3 לא יהיה-לך אלהים אחרים על-פני
20:4 לא תעשה-לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ
20:5 לא-תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים לשנאי
20:6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי
20:7 לא תשא את-שם-יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר-ישא את-שמו לשוא
20:8 זכור את-יום השבת לקדשו
20:9 ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך
20:10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך
20:11 כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ את-הים ואת-כל-אשר-בם וינח ביום השביעי על-כן ברך יהוה את-יום השבת ויקדשהו
20:12 כבד את-אביך ואת-אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר-יהוה אלהיך נתן לך
20:13 לא תרצח
20:14 לא תנאף
20:15 לא תגנב
20:16 לא-תענה ברעך עד שקר
20:17 לא תחמד בית רעך לא-תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך
20:18 וכל-העם ראים את-הקולת ואת-הלפידם ואת קול השפר ואת-ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק
20:19 ויאמרו אל-משה דבר-אתה עמנו ונשמעה ואל-ידבר עמנו אלהים פן-נמות
20:20 ויאמר משה אל-העם אל-תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על-פניכם לבלתי תחטאו
20:21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל-הערפל אשר-שם האלהים
20:22 ויאמר יהוה אל-משה כה תאמר אל-בני ישראל אתם ראיתם כי מן-השמים דברתי עמכם
20:23 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם
20:24 מזבח אדמה תעשה-לי וזבחת עליו את-עלתיך ואת-שלמיך את-צאנך ואת-בקרך בכל-המקום אשר אזכיר את-שמי אבוא אליך וברכתיך
20:25 ואם-מזבח אבנים תעשה-לי לא-תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה
20:26 ולא-תעלה במעלת על-מזבחי אשר לא-תגלה ערותך עליו
21:1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
21:2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם
21:3 אם-בגפו יבא בגפו יצא אם-בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
21:4 אם-אדניו יתן-לו אשה וילדה-לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו
21:5 ואם-אמר יאמר העבד אהבתי את-אדני את-אשתי ואת-בני לא אצא חפשי
21:6 והגישו אדניו אל-האלהים והגישו אל-הדלת או אל-המזוזה ורצע אדניו את-אזנו במרצע ועבדו לעלם
21:7 וכי-ימכר איש את-בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
21:8 אם-רעה בעיני אדניה אשר-לא יעדה והפדה לעם נכרי לא-ימשל למכרה בבגדו-בה
21:9 ואם-לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה-לה
21:10 אם-אחרת יקח-לו שארה כסותה וענתה לא יגרע
21:11 ואם-שלש-אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף
21:12 מכה איש ומת מות יומת
21:13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה
21:14 וכי-יזד איש על-רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
21:15 ומכה אביו ואמו מות יומת
21:16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
21:17 ומקלל אביו ואמו מות יומת
21:18 וכי-יריבן אנשים והכה-איש את-רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב
21:19 אם-יקום והתהלך בחוץ על-משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
21:20 וכי-יכה איש את-עבדו או את-אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם
21:21 אך אם-יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
21:22 וכי-ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים
21:23 ואם-אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש
21:24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל
21:25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
21:26 וכי-יכה איש את-עין עבדו או-את-עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו
21:27 ואם-שן עבדו או-שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
21:28 וכי-יגח שור את-איש או את-אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את-בשרו ובעל השור נקי
21:29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם-בעליו יומת
21:30 אם-כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר-יושת עליו
21:31 או-בן יגח או-בת יגח כמשפט הזה יעשה לו
21:32 אם-עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל
21:33 וכי-יפתח איש בור או כי-יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל-שמה שור או חמור
21:34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה-לו
21:35 וכי-יגף שור-איש את-שור רעהו ומת ומכרו את-השור החי וחצו את-כספו וגם את-המת יחצון
21:36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה-לו
21:37 כי יגנב-איש שור או-שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע-צאן תחת השה
22:1 אם-במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים
22:2 אם-זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם-אין לו ונמכר בגנבתו
22:3 אם-המצא תמצא בידו הגנבה משור עד-חמור עד-שה חיים שנים ישלם
22:4 כי יבער-איש שדה או-כרם ושלח את-בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
22:5 כי-תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את-הבערה
22:6 כי-יתן איש אל-רעהו כסף או-כלים לשמר וגנב מבית האיש אם-ימצא הגנב ישלם שנים
22:7 אם-לא ימצא הגנב ונקרב בעל-הבית אל-האלהים אם-לא שלח ידו במלאכת רעהו
22:8 על-כל-דבר-פשע על-שור על-חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבדה אשר יאמר כי-הוא זה עד האלהים יבא דבר-שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
22:9 כי-יתן איש אל-רעהו חמור או-שור או-שה וכל-בהמה לשמר ומת או-נשבר או-נשבה אין ראה
22:10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם-לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם
22:11 ואם-גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו
22:12 אם-טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
22:13 וכי-ישאל איש מעם רעהו ונשבר או-מת בעליו אין-עמו שלם ישלם
22:14 אם-בעליו עמו לא ישלם אם-שכיר הוא בא בשכרו
22:15 וכי-יפתה איש בתולה אשר לא-ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
22:16 אם-מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת
22:17 מכשפה לא תחיה
22:18 כל-שכב עם-בהמה מות יומת
22:19 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו
22:20 וגר לא-תונה ולא תלחצנו כי-גרים הייתם בארץ מצרים
22:21 כל-אלמנה ויתום לא תענון
22:22 אם-ענה תענה אתו כי אם-צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
22:23 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים
22:24 אם-כסף תלוה את-עמי את-העני עמך לא-תהיה לו כנשה לא-תשימון עליו נשך
22:25 אם-חבל תחבל שלמת רעך עד-בא השמש תשיבנו לו
22:26 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי-יצעק אלי ושמעתי כי-חנון אני
22:27 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר
22:28 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן-לי
22:29 כן-תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם-אמו ביום השמיני תתנו-לי
22:30 ואנשי-קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו
23:1 לא תשא שמע שוא אל-תשת ידך עם-רשע להית עד חמס
23:2 לא-תהיה אחרי-רבים לרעת ולא-תענה על-רב לנטת אחרי רבים להטת
23:3 ודל לא תהדר בריבו
23:4 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו
23:5 כי-תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
23:6 לא תטה משפט אבינך בריבו
23:7 מדבר-שקר תרחק ונקי וצדיק אל-תהרג כי לא-אצדיק רשע
23:8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים
23:9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את-נפש הגר כי-גרים הייתם בארץ מצרים
23:10 ושש שנים תזרע את-ארצך ואספת את-תבואתה
23:11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן-תעשה לכרמך לזיתך
23:12 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן-אמתך והגר
23:13 ובכל אשר-אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על-פיך
23:14 שלש רגלים תחג לי בשנה
23:15 את-חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי-בו יצאת ממצרים ולא-יראו פני ריקם
23:16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את-מעשיך מן-השדה
23:17 שלש פעמים בשנה יראה כל-זכורך אל-פני האדן יהוה
23:18 לא-תזבח על-חמץ דם-זבחי ולא-ילין חלב-חגי עד-בקר
23:19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא-תבשל גדי בחלב אמו
23:20 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל-המקום אשר הכנתי
23:21 השמר מפניו ושמע בקלו אל-תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו
23:22 כי אם-שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את-איביך וצרתי את-צרריך
23:23 כי-ילך מלאכי לפניך והביאך אל-האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו
23:24 לא-תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם
23:25 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את-לחמך ואת-מימיך והסרתי מחלה מקרבך
23:26 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את-מספר ימיך אמלא
23:27 את-אימתי אשלח לפניך והמתי את-כל-העם אשר תבא בהם ונתתי את-כל-איביך אליך ערף
23:28 ושלחתי את-הצרעה לפניך וגרשה את-החוי את-הכנעני ואת-החתי מלפניך
23:29 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן-תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה
23:30 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את-הארץ
23:31 ושתי את-גבלך מים-סוף ועד-ים פלשתים וממדבר עד-הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך
23:32 לא-תכרת להם ולאלהיהם ברית
23:33 לא ישבו בארצך פן-יחטיאו אתך לי כי תעבד את-אלהיהם כי-יהיה לך למוקש
24:1 ואל-משה אמר עלה אל-יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק
24:2 ונגש משה לבדו אל-יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו
24:3 ויבא משה ויספר לעם את כל-דברי יהוה ואת כל-המשפטים ויען כל-העם קול אחד ויאמרו כל-הדברים אשר-דבר יהוה נעשה
24:4 ויכתב משה את כל-דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל
24:5 וישלח את-נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים
24:6 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על-המזבח
24:7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר-דבר יהוה נעשה ונשמע
24:8 ויקח משה את-הדם ויזרק על-העם ויאמר הנה דם-הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל-הדברים האלה
24:9 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל
24:10 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר
24:11 ואל-אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את-האלהים ויאכלו וישתו
24:12 ויאמר יהוה אל-משה עלה אלי ההרה והיה-שם ואתנה לך את-לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם
24:13 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל-הר האלהים
24:14 ואל-הזקנים אמר שבו-לנו בזה עד אשר-נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי-בעל דברים יגש אלהם
24:15 ויעל משה אל-ההר ויכס הענן את-ההר
24:16 וישכן כבוד-יהוה על-הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל-משה ביום השביעי מתוך הענן
24:17 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל
24:18 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל-ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה
25:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
25:2 דבר אל-בני ישראל ויקחו-לי תרומה מאת כל-איש אשר ידבנו לבו תקחו את-תרומתי
25:3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת
25:4 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
25:5 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים
25:6 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
25:7 אבני-שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן
25:8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
25:9 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל-כליו וכן תעשו
25:10 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
25:11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב
25:12 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על-צלעו האחת ושתי טבעת על-צלעו השנית
25:13 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב
25:14 והבאת את-הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את-הארן בהם
25:15 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו
25:16 ונתת אל-הארן את העדת אשר אתן אליך
25:17 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
25:18 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת
25:19 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב-אחד מקצה מזה מן-הכפרת תעשו את-הכרבים על-שני קצותיו
25:20 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על-הכפרת ופניהם איש אל-אחיו אל-הכפרת יהיו פני הכרבים
25:21 ונתת את-הכפרת על-הארן מלמעלה ואל-הארן תתן את-העדת אשר אתן אליך
25:22 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על-ארון העדת את כל-אשר אצוה אותך אל-בני ישראל
25:23 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
25:24 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב
25:25 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר-זהב למסגרתו סביב
25:26 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את-הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
25:27 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את-השלחן
25:28 ועשית את-הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא-בם את-השלחן
25:29 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם
25:30 ונתת על-השלחן לחם פנים לפני תמיד
25:31 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו
25:32 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני
25:33 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן-המנרה
25:34 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה
25:35 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת-שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן-המנרה
25:36 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור
25:37 ועשית את-נרתיה שבעה והעלה את-נרתיה והאיר על-עבר פניה
25:38 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור
25:39 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל-הכלים האלה
25:40 וראה ועשה בתבניתם אשר-אתה מראה בהר
26:1 ואת-המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם
26:2 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל-היריעת
26:3 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל-אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל-אחתה
26:4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
26:5 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל-אחתה
26:6 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את-היריעת אשה אל-אחתה בקרסים והיה המשכן אחד
26:7 ועשית יריעת עזים לאהל על-המשכן עשתי-עשרה יריעת תעשה אתם
26:8 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת
26:9 וחברת את-חמש היריעת לבד ואת-שש היריעת לבד וכפלת את-היריעה הששית אל-מול פני האהל
26:10 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית
26:11 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את-הקרסים בללאת וחברת את-האהל והיה אחד
26:12 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן
26:13 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על-צדי המשכן מזה ומזה לכסתו
26:14 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
26:15 ועשית את-הקרשים למשכן עצי שטים עמדים
26:16 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
26:17 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל-אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן
26:18 ועשית את-הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה
26:19 וארבעים אדני-כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת-הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת-הקרש האחד לשתי ידתיו
26:20 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש
26:21 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
26:22 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים
26:23 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים
26:24 ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על-ראשו אל-הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו
26:25 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
26:26 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע-המשכן האחד
26:27 וחמשה בריחם לקרשי צלע-המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה
26:28 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן-הקצה אל-הקצה
26:29 ואת-הקרשים תצפה זהב ואת-טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את-הבריחם זהב
26:30 והקמת את-המשכן כמשפטו אשר הראית בהר
26:31 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים
26:32 ונתתה אתה על-ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על-ארבעה אדני-כסף
26:33 ונתתה את-הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים
26:34 ונתת את-הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים
26:35 ושמת את-השלחן מחוץ לפרכת ואת-המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על-צלע צפון
26:36 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם
26:37 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת
27:1 ועשית את-המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו
27:2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת
27:3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל-כליו תעשה נחשת
27:4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על-הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו
27:5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח
27:6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת
27:7 והובא את-בדיו בטבעת והיו הבדים על-שתי צלעת המזבח בשאת אתו
27:8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו
27:9 ועשית את חצר המשכן לפאת נגב-תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת
27:10 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
27:11 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
27:12 ורחב החצר לפאת-ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה
27:13 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
27:14 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
27:15 ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
27:16 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה
27:17 כל-עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת
27:18 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת
27:19 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל-יתדתיו וכל-יתדת החצר נחשת
27:20 ואתה תצוה את-בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
27:21 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על-העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד-בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל
28:1 ואתה הקרב אליך את-אהרן אחיך ואת-בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו-לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן
28:2 ועשית בגדי-קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת
28:3 ואתה תדבר אל-כל-חכמי-לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את-בגדי אהרן לקדשו לכהנו-לי
28:4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי-קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו-לי
28:5 והם יקחו את-הזהב ואת-התכלת ואת-הארגמן ואת-תולעת השני ואת-השש
28:6 ועשו את-האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב
28:7 שתי כתפת חברת יהיה-לו אל-שני קצותיו וחבר
28:8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
28:9 ולקחת את-שתי אבני-שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל
28:10 ששה משמתם על האבן האחת ואת-שמות הששה הנותרים על-האבן השנית כתולדתם
28:11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את-שתי האבנים על-שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם
28:12 ושמת את-שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את-שמותם לפני יהוה על-שתי כתפיו לזכרן
28:13 ועשית משבצת זהב
28:14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את-שרשרת העבתת על-המשבצת
28:15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו
28:16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו
28:17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
28:18 והטור השני נפך ספיר ויהלם
28:19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה
28:20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם
28:21 והאבנים תהיין על-שמת בני-ישראל שתים עשרה על-שמתם פתוחי חותם איש על-שמו תהיין לשני עשר שבט
28:22 ועשית על-החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור
28:23 ועשית על-החשן שתי טבעות זהב ונתת את-שתי הטבעות על-שני קצות החשן
28:24 ונתתה את-שתי עבתת הזהב על-שתי הטבעת אל-קצות החשן
28:25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על-שתי המשבצות ונתתה על-כתפות האפד אל-מול פניו
28:26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על-שני קצות החשן על-שפתו אשר אל-עבר האפוד ביתה
28:27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על-שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד
28:28 וירכסו את-החשן מטבעתו אל-טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על-חשב האפוד ולא-יזח החשן מעל האפוד
28:29 ונשא אהרן את-שמות בני-ישראל בחשן המשפט על-לבו בבאו אל-הקדש לזכרן לפני-יהוה תמיד
28:30 ונתת אל-חשן המשפט את-האורים ואת-התמים והיו על-לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את-משפט בני-ישראל על-לבו לפני יהוה תמיד
28:31 ועשית את-מעיל האפוד כליל תכלת
28:32 והיה פי-ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה-לו לא יקרע
28:33 ועשית על-שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על-שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב
28:34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על-שולי המעיל סביב
28:35 והיה על-אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל-הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות
28:36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה
28:37 ושמת אתו על-פתיל תכלת והיה על-המצנפת אל-מול פני-המצנפת יהיה
28:38 והיה על-מצח אהרן ונשא אהרן את-עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל-מתנת קדשיהם והיה על-מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה
28:39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם
28:40 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת
28:41 והלבשת אתם את-אהרן אחיך ואת-בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את-ידם וקדשת אתם וכהנו לי
28:42 ועשה להם מכנסי-בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד-ירכים יהיו
28:43 והיו על-אהרן ועל-בניו בבאם אל-אהל מועד או בגשתם אל-המזבח לשרת בקדש ולא-ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו
29:1 וזה הדבר אשר-תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן-בקר ואילם שנים תמימם
29:2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם
29:3 ונתת אותם על-סל אחד והקרבת אתם בסל ואת-הפר ואת שני האילם
29:4 ואת-אהרן ואת-בניו תקריב אל-פתח אהל מועד ורחצת אתם במים
29:5 ולקחת את-הבגדים והלבשת את-אהרן את-הכתנת ואת מעיל האפד ואת-האפד ואת-החשן ואפדת לו בחשב האפד
29:6 ושמת המצנפת על-ראשו ונתת את-נזר הקדש על-המצנפת
29:7 ולקחת את-שמן המשחה ויצקת על-ראשו ומשחת אתו
29:8 ואת-בניו תקריב והלבשתם כתנת
29:9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד-אהרן ויד-בניו
29:10 והקרבת את-הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש הפר
29:11 ושחטת את-הפר לפני יהוה פתח אהל מועד
29:12 ולקחת מדם הפר ונתתה על-קרנת המזבח באצבעך ואת-כל-הדם תשפך אל-יסוד המזבח
29:13 ולקחת את-כל-החלב המכסה את-הקרב ואת היתרת על-הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה
29:14 ואת-בשר הפר ואת-ערו ואת-פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא
29:15 ואת-האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל
29:16 ושחטת את-האיל ולקחת את-דמו וזרקת על-המזבח סביב
29:17 ואת-האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על-נתחיו ועל-ראשו
29:18 והקטרת את-כל-האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא
29:19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל
29:20 ושחטת את-האיל ולקחת מדמו ונתתה על-תנוך אזן אהרן ועל-תנוך אזן בניו הימנית ועל-בהן ידם הימנית ועל-בהן רגלם הימנית וזרקת את-הדם על-המזבח סביב
29:21 ולקחת מן-הדם אשר על-המזבח ומשמן המשחה והזית על-אהרן ועל-בגדיו ועל-בניו ועל-בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו
29:22 ולקחת מן-האיל החלב והאליה ואת-החלב המכסה את-הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא
29:23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה
29:24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה
29:25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על-העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה
29:26 ולקחת את-החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה
29:27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו
29:28 והיה לאהרן ולבניו לחק-עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני-ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה
29:29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא-בם את-ידם
29:30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל-אהל מועד לשרת בקדש
29:31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את-בשרו במקם קדש
29:32 ואכל אהרן ובניו את-בשר האיל ואת-הלחם אשר בסל פתח אהל מועד
29:33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את-ידם לקדש אתם וזר לא-יאכל כי-קדש הם
29:34 ואם-יותר מבשר המלאים ומן-הלחם עד-הבקר ושרפת את-הנותר באש לא יאכל כי-קדש הוא
29:35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר-צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם
29:36 ופר חטאת תעשה ליום על-הכפרים וחטאת על-המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו
29:37 שבעת ימים תכפר על-המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל-הנגע במזבח יקדש
29:38 וזה אשר תעשה על-המזבח כבשים בני-שנה שנים ליום תמיד
29:39 את-הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
29:40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד
29:41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה-לה לריח ניחח אשה ליהוה
29:42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל-מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם
29:43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי
29:44 וקדשתי את-אהל מועד ואת-המזבח ואת-אהרן ואת-בניו אקדש לכהן לי
29:45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים
29:46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם
30:1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו
30:2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו
30:3 וצפית אתו זהב טהור את-גגו ואת-קירתיו סביב ואת-קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב
30:4 ושתי טבעת זהב תעשה-לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על-שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה
30:5 ועשית את-הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב
30:6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על-ארן העדת לפני הכפרת אשר על-העדת אשר אועד לך שמה
30:7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את-הנרת יקטירנה
30:8 ובהעלת אהרן את-הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם
30:9 לא-תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו
30:10 וכפר אהרן על-קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש-קדשים הוא ליהוה
30:11 וידבר יהוה אל-משה לאמר
30:12 כי תשא את-ראש בני-ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא-יהיה בהם נגף בפקד אתם
30:13 זה יתנו כל-העבר על-הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה
30:14 כל העבר על-הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה
30:15 העשיר לא-ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את-תרומת יהוה לכפר על-נפשתיכם
30:16 ולקחת את-כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על-עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על-נפשתיכם
30:17 וידבר יהוה אל-משה לאמר
30:18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין-אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים
30:19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את-ידיהם ואת-רגליהם
30:20 בבאם אל-אהל מועד ירחצו-מים ולא ימתו או בגשתם אל-המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה
30:21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק-עולם לו ולזרעו לדרתם
30:22 וידבר יהוה אל-משה לאמר
30:23 ואתה קח-לך בשמים ראש מר-דרור חמש מאות וקנמן-בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה-בשם חמשים ומאתים
30:24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין
30:25 ועשית אתו שמן משחת-קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת-קדש יהיה
30:26 ומשחת בו את-אהל מועד ואת ארון העדת
30:27 ואת-השלחן ואת-כל-כליו ואת-המנרה ואת-כליה ואת מזבח הקטרת
30:28 ואת-מזבח העלה ואת-כל-כליו ואת-הכיר ואת-כנו
30:29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל-הנגע בהם יקדש
30:30 ואת-אהרן ואת-בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי
30:31 ואל-בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת-קדש יהיה זה לי לדרתיכם
30:32 על-בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם
30:33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על-זר ונכרת מעמיו
30:34 ויאמר יהוה אל-משה קח-לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה
30:35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש
30:36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם
30:37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה
30:38 איש אשר-יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו
31:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר
31:2 ראה קראתי בשם בצלאל בן-אורי בן-חור למטה יהודה
31:3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל-מלאכה
31:4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת
31:5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל-מלאכה
31:6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן-אחיסמך למטה-דן ובלב כל-חכם-לב נתתי חכמה ועשו את כל-אשר צויתך
31:7 את אהל מועד ואת-הארן לעדת ואת-הכפרת אשר עליו ואת כל-כלי האהל
31:8 ואת-השלחן ואת-כליו ואת-המנרה הטהרה ואת-כל-כליה ואת מזבח הקטרת
31:9 ואת-מזבח העלה ואת-כל-כליו ואת-הכיור ואת-כנו
31:10 ואת בגדי השרד ואת-בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת-בגדי בניו לכהן
31:11 ואת שמן המשחה ואת-קטרת הסמים לקדש ככל אשר-צויתך יעשו
31:12 ויאמר יהוה אל-משה לאמר
31:13 ואתה דבר אל-בני ישראל לאמר אך את-שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם
31:14 ושמרתם את-השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל-העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה
31:15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל-העשה מלאכה ביום השבת מות יומת
31:16 ושמרו בני-ישראל את-השבת לעשות את-השבת לדרתם ברית עולם
31:17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי-ששת ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ וביום השביעי שבת וינפש
31:18 ויתן אל-משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים
32:1 וירא העם כי-בשש משה לרדת מן-ההר ויקהל העם על-אהרן ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה מש