Ecclesiastes

1:1 דברי קהלת בן-דוד מלך בירושלם

1:2 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל

1:3 מה-יתרון לאדם בכל-עמלו שיעמל תחת השמש

1:4 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת

1:5 וזרח השמש ובא השמש ואל-מקומו שואף זורח הוא שם

1:6 הולך אל-דרום וסובב אל-צפון סובב סבב הולך הרוח ועל-סביבתיו שב הרוח

1:7 כל-הנחלים הלכים אל-הים והים איננו מלא אל-מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת

1:8 כל-הדברים יגעים לא-יוכל איש לדבר לא-תשבע עין לראות ולא-תמלא אזן משמע

1:9 מה-שהיה הוא שיהיה ומה-שנעשה הוא שיעשה ואין כל-חדש תחת השמש

1:10 יש דבר שיאמר ראה-זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו

1:11 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא-יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה

1:12 אני קהלת הייתי מלך על-ישראל בירושלם

1:13 ונתתי את-לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל-אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו

1:14 ראיתי את-כל-המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח

1:15 מעות לא-יוכל לתקן וחסרון לא-יוכל להמנות

1:16 דברתי אני עם-לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל-אשר-היה לפני על-ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת

1:17 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם-זה הוא רעיון רוח

1:18 כי ברב חכמה רב-כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב

2:1 אמרתי אני בלבי לכה-נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם-הוא הבל

2:2 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה-זה עשה

2:3 תרתי בלבי למשוך ביין את-בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר-אראה אי-זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם

2:4 הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים

2:5 עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל-פרי

2:6 עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים

2:7 קניתי עבדים ושפחות ובני-בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם

2:8 כנסתי לי גם-כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות

2:9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי

2:10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא-מנעתי את-לבי מכל-שמחה כי-לבי שמח מכל-עמלי וזה-היה חלקי מכל-עמלי

2:11 ופניתי אני בכל-מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש

2:12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר-כבר עשוהו

2:13 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן-הסכלות כיתרון האור מן-החשך

2:14 החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם-אני שמקרה אחד יקרה את-כלם

2:15 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם-אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם-זה הבל

2:16 כי אין זכרון לחכם עם-הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם-הכסיל

2:17 ושנאתי את-החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי-הכל הבל ורעות רוח

2:18 ושנאתי אני את-כל-עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי

2:19 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל-עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם-זה הבל

2:20 וסבותי אני ליאש את-לבי על כל-העמל שעמלתי תחת השמש

2:21 כי-יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל-בו יתננו חלקו גם-זה הבל ורעה רבה

2:22 כי מה-הוה לאדם בכל-עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש

2:23 כי כל-ימיו מכאבים וכעס ענינו גם-בלילה לא-שכב לבו גם-זה הבל הוא

2:24 אין-טוב באדם שיאכל ושתה והראה את-נפשו טוב בעמלו גם-זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא

2:25 כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני

2:26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם-זה הבל ורעות רוח

3:1 לכל זמן ועת לכל-חפץ תחת השמים

3:2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

3:3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

3:4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

3:5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

3:6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

3:7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

3:8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

3:9 מה-יתרון העושה באשר הוא עמל

3:10 ראיתי את-הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו

3:11 את-הכל עשה יפה בעתו גם את-העלם נתן בלבם מבלי אשר לא-ימצא האדם את-המעשה אשר-עשה האלהים מראש ועד-סוף

3:12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם-לשמוח ולעשות טוב בחייו

3:13 וגם כל-האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל-עמלו מתת אלהים היא

3:14 ידעתי כי כל-אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

3:15 מה-שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את-נרדף

3:16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

3:17 אמרתי אני בלבי את-הצדיק ואת-הרשע ישפט האלהים כי-עת לכל-חפץ ועל כל-המעשה שם

3:18 אמרתי אני בלבי על-דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם-בהמה המה להם

3:19 כי מקרה בני-האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן-הבהמה אין כי הכל הבל

3:20 הכל הולך אל-מקום אחד הכל היה מן-העפר והכל שב אל-העפר

3:21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ

3:22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי-הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

4:1 ושבתי אני ואראה את-כל-העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם

4:2 ושבח אני את-המתים שכבר מתו מן-החיים אשר המה חיים עדנה

4:3 וטוב משניהם את אשר-עדן לא היה אשר לא-ראה את-המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש

4:4 וראיתי אני את-כל-עמל ואת כל-כשרון המעשה כי היא קנאת-איש מרעהו גם-זה הבל ורעות רוח

4:5 הכסיל חבק את-ידיו ואכל את-בשרו

4:6 טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח

4:7 ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש

4:8 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין-לו ואין קץ לכל-עמלו גם-עיניו לא-תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את-נפשי מטובה גם-זה הבל וענין רע הוא

4:9 טובים השנים מן-האחד אשר יש-להם שכר טוב בעמלם

4:10 כי אם-יפלו האחד יקים את-חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו

4:11 גם אם-ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם

4:12 ואם-יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק

4:13 טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא-ידע להזהר עוד

4:14 כי-מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש

4:15 ראיתי את-כל-החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו

4:16 אין-קץ לכל-העם לכל אשר-היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו-בו כי-גם-זה הבל ורעיון רוח

4:17 שמר רגליך כאשר תלך אל-בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי-אינם יודעים לעשות רע

5:1 אל-תבהל על-פיך ולבך אל-ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על-הארץ על-כן יהיו דבריך מעטים

5:2 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים

5:3 כאשר תדר נדר לאלהים אל-תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר-תדר שלם

5:4 טוב אשר לא-תדר משתדור ולא תשלם

5:5 אל-תתן את-פיך לחטיא את-בשרך ואל-תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על-קולך וחבל את-מעשה ידיך

5:6 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את-האלהים ירא

5:7 אם-עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל-תתמה על-החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם

5:8 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד

5:9 אהב כסף לא-ישבע כסף ומי-אהב בהמון לא תבואה גם-זה הבל

5:10 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה-כשרון לבעליה כי אם-ראית עיניו

5:11 מתוקה שנת העבד אם-מעט ואם-הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון

5:12 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו

5:13 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה

5:14 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא-ישא בעמלו שילך בידו

5:15 וגם-זה רעה חולה כל-עמת שבא כן ילך ומה-יתרון לו שיעמל לרוח

5:16 גם כל-ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף

5:17 הנה אשר-ראיתי אני טוב אשר-יפה לאכול-ולשתות ולראות טובה בכל-עמלו שיעמל תחת-השמש מספר ימי-חיו אשר-נתן-לו האלהים כי-הוא חלקו

5:18 גם כל-האדם אשר נתן-לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את-חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא

5:19 כי לא הרבה יזכר את-ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו

6:1 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על-האדם

6:2 איש אשר יתן-לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר-יתאוה ולא-ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא

6:3 אם-יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי-שניו ונפשו לא-תשבע מן-הטובה וגם-קבורה לא-היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל

6:4 כי-בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה

6:5 גם-שמש לא-ראה ולא ידע נחת לזה מזה

6:6 ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל-מקום אחד הכל הולך

6:7 כל-עמל האדם לפיהו וגם-הנפש לא תמלא

6:8 כי מה-יותר לחכם מן-הכסיל מה-לעני יודע להלך נגד החיים

6:9 טוב מראה עינים מהלך-נפש גם-זה הבל ורעות רוח

6:10 מה-שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר-הוא אדם ולא-יוכל לדין עם שהתקיף ממנו

6:11 כי יש-דברים הרבה מרבים הבל מה-יתר לאדם

6:12 כי מי-יודע מה-טוב לאדם בחיים מספר ימי-חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי-יגיד לאדם מה-יהיה אחריו תחת השמש

7:1 טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו

7:2 טוב ללכת אל-בית-אבל מלכת אל-בית משתה באשר הוא סוף כל-האדם והחי יתן אל-לבו

7:3 טוב כעס משחק כי-ברע פנים ייטב לב

7:4 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה

7:5 טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים

7:6 כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם-זה הבל

7:7 כי העשק יהולל חכם ויאבד את-לב מתנה

7:8 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך-רוח מגבה-רוח

7:9 אל-תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח

7:10 אל-תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על-זה

7:11 טובה חכמה עם-נחלה ויתר לראי השמש

7:12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה

7:13 ראה את-מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו

7:14 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את-זה לעמת-זה עשה האלהים על-דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה

7:15 את-הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו

7:16 אל-תהי צדיק הרבה ואל-תתחכם יותר למה תשומם

7:17 אל-תרשע הרבה ואל-תהי סכל למה תמות בלא עתך

7:18 טוב אשר תאחז בזה וגם-מזה אל-תנח את-ידך כי-ירא אלהים יצא את-כלם

7:19 החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר

7:20 כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה-טוב ולא יחטא

7:21 גם לכל-הדברים אשר ידברו אל-תתן לבך אשר לא-תשמע את-עבדך מקללך

7:22 כי גם-פעמים רבות ידע לבך אשר גם-את קללת אחרים

7:23 כל-זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני

7:24 רחוק מה-שהיה ועמק עמק מי ימצאנו

7:25 סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות

7:26 ומוצא אני מר ממות את-האשה אשר-היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה

7:27 ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון

7:28 אשר עוד-בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל-אלה לא מצאתי

7:29 לבד ראה-זה מצאתי אשר עשה האלהים את-האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים

8:1 מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא

8:2 אני פי-מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים

8:3 אל-תבהל מפניו תלך אל-תעמד בדבר רע כי כל-אשר יחפץ יעשה

8:4 באשר דבר-מלך שלטון ומי יאמר-לו מה-תעשה

8:5 שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם

8:6 כי לכל-חפץ יש עת ומשפט כי-רעת האדם רבה עליו

8:7 כי-איננו ידע מה-שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו

8:8 אין אדם שליט ברוח לכלוא את-הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא-ימלט רשע את-בעליו

8:9 את-כל-זה ראיתי ונתון את-לבי לכל-מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו

8:10 ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן-עשו גם-זה הבל

8:11 אשר אין-נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על-כן מלא לב בני-האדם בהם לעשות רע

8:12 אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם-יודע אני אשר יהיה-טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו

8:13 וטוב לא-יהיה לרשע ולא-יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים

8:14 יש-הבל אשר נעשה על-הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם-זה הבל

8:15 ושבחתי אני את-השמחה אשר אין-טוב לאדם תחת השמש כי אם-לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר-נתן-לו האלהים תחת השמש

8:16 כאשר נתתי את-לבי לדעת חכמה ולראות את-הענין אשר נעשה על-הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה

8:17 וראיתי את-כל-מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את-המעשה אשר נעשה תחת-השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם-יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא

9:1 כי את-כל-זה נתתי אל-לבי ולבור את-כל-זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם-אהבה גם-שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם

9:2 הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא

9:3 זה רע בכל אשר-נעשה תחת השמש כי-מקרה אחד לכל וגם לב בני-האדם מלא-רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל-המתים

9:4 כי-מי אשר יבחר אל כל-החיים יש בטחון כי-לכלב חי הוא טוב מן-האריה המת

9:5 כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין-עוד להם שכר כי נשכח זכרם

9:6 גם אהבתם גם-שנאתם גם-קנאתם כבר אבדה וחלק אין-להם עוד לעולם בכל אשר-נעשה תחת השמש

9:7 לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב-טוב יינך כי כבר רצה האלהים את-מעשיך

9:8 בכל-עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על-ראשך אל-יחסר

9:9 ראה חיים עם-אשה אשר-אהבת כל-ימי חיי הבלך אשר נתן-לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר-אתה עמל תחת השמש

9:10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה

9:11 שבתי וראה תחת-השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי-עת ופגע יקרה את-כלם

9:12 כי גם לא-ידע האדם את-עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם

9:13 גם-זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי

9:14 עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא-אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים

9:15 ומצא בה איש מסכן חכם ומלט-הוא את-העיר בחכמתו ואדם לא זכר את-האיש המסכן ההוא

9:16 ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים

9:17 דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים

9:18 טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה

10:1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט

10:2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

10:3 וגם-בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא

10:4 אם-רוח המושל תעלה עליך מקומך אל-תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים

10:5 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט

10:6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו

10:7 ראיתי עבדים על-סוסים ושרים הלכים כעבדים על-הארץ

10:8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש

10:9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם

10:10 אם-קהה הברזל והוא לא-פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה

10:11 אם-ישך הנחש בלוא-לחש ואין יתרון לבעל הלשון

10:12 דברי פי-חכם חן ושפתות כסיל תבלענו

10:13 תחלת דברי-פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה

10:14 והסכל ירבה דברים לא-ידע האדם מה-שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו

10:15 עמל הכסילים תיגענו אשר לא-ידע ללכת אל-עיר

10:16 אי-לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו

10:17 אשריך ארץ שמלכך בן-חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי

10:18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית

10:19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את-הכל

10:20 גם במדעך מלך אל-תקלל ובחדרי משכבך אל-תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את-הקול ובעל הכנפים יגיד דבר

11:1 שלח לחמך על-פני המים כי-ברב הימים תמצאנו

11:2 תן-חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה-יהיה רעה על-הארץ

11:3 אם-ימלאו העבים גשם על-הארץ יריקו ואם-יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא

11:4 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור

11:5 כאשר אינך יודע מה-דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את-מעשה האלהים אשר יעשה את-הכל

11:6 בבקר זרע את-זרעך ולערב אל-תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או-זה ואם-שניהם כאחד טובים

11:7 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את-השמש

11:8 כי אם-שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את-ימי החשך כי-הרבה יהיו כל-שבא הבל

11:9 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על-כל-אלה יביאך האלהים במשפט

11:10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי-הילדות והשחרות הבל

12:1 וזכר את-בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא-יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין-לי בהם חפץ

12:2 עד אשר לא-תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם

12:3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

12:4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל-בנות השיר

12:5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי-הלך האדם אל-בית עולמו וסבבו בשוק הספדים

12:6 עד אשר לא-ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על-המבוע ונרץ הגלגל אל-הבור

12:7 וישב העפר על-הארץ כשהיה והרוח תשוב אל-האלהים אשר נתנה

12:8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל

12:9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד-דעת את-העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

12:10 בקש קהלת למצא דברי-חפץ וכתוב ישר דברי אמת

12:11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

12:12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר

12:13 סוף דבר הכל נשמע את-האלהים ירא ואת-מצותיו שמור כי-זה כל-האדם

12:14 כי את-כל-מעשה האלהים יבא במשפט על כל-נעלם אם-טוב ואם-רע